תופסת פ י נ ה
אהובות
יום של עבודת י ד י י ם
בהחלט מורגש
איך הן מ ר י מ ו ת
את הגוף איתן
קצת מ ע ל ה .
הראש סחרחר
מהדי החוץ
גם כ ש נ ד מ ה שאנחנו
מ ת נ ת ק ו ת כשמנקות
הרחש נוכח .
אחרי יום חוץ
החזרה פנימה לבית
מביאה איתה
משב רוח מחודש .
בין התנועה אחורה
כדי להתקדם
הגעתי למגרות הסכו"ם
פיניתי אותן
הן נראו חסרות תקנה
מחשבה ראשונה
"איך כלי האכילה שלנו
נמצאים במסגרת מפוקפקת כזו"
זה מדהים
שהמפגש שלנו הנשים
עם חוסר סדר
או פינות שהוזנחו במרחב חיינו
מעלה בנו בפנימיות
רגש אשמה דק
או בושה מסותרת
׳אפשר לחשוב
מה כבר עשינו ׳
כשהרפנו לאי עשייה
גם ׳כשממש׳
צריך היה . אז מה .
טוב .
אחרי המחשבה הראשונה
מול מגירות הסכום
עלתה
מחשבה שנייה
"איקאה ! .
כן ,
אין מצב להתעסק עם הפינות האלו
הולכת על חדש .
׳זה במבצע .
קופצת וקונה
יקח פחות זמן
מלהתעסק איתן׳
מחשבה שלישית
"אין מצב .
עד שמזומנות לך כל כך הרבה
פינות לעבודה את בורחת " .
המחשבה השלישית ניצחה
הלכתי "בכל הכוח "
כל החומרים החזקים
עם הברזליות הנוקשות ביותר
ועבודת יד י י ם נוקשה
קצת אור החל להפציע
אבל הפינות
צל גדול נשאר שם
ב פ י נ ו ת
ניסיתי עם אביזרים
חדים ,חזקים
נהיו רק שריטות .
ואז קול בי קרא
"ברכות - רק ברוך זה יקרה "
לקחתי מטלית לחה פשוטה
בעבודת ידיים מעודנת
עברתי בעונג ובליטוף
וזה הרגיש נפלא
והפינות החלו להתבהר
חיוך ענק מילא את פני
אז זה כל הסיפור
של ה פ י נ ו ת האפלות שלנו
אלו שאנחנו מפחדות לגשת אליהם
מגע רך . חיבוק . ליטוף
שלנו לעצמנו
ואור מגיע אליהם
המגירות
נראות אפילו יותר חדשות
מאלו שבמבצע באיקאה
משהו בי התנקה
התבהר. התפנה
משבחרתי להתחדש דרכן
ולא לברוח לחידוש קל מעבר להן
פינה שקטה
בלב כל הסערה
פשוט
לְפִנּוֹת לַפִּנּוֹת לְפַנּוֹת לִפְנוֹת.
אם היו אומרים לי
לפני שנים לא מועטות
שאני אצליח "להתפלסף"
להעמיק בזמן הניקיונות
הייתי מגחכת בגדול ...
יש עדנה !!!
חיבוק
אהובות אמיצות
להמשך יום מאיר ומעורר בטוב לנו
