שומרת על ה ש ק ט
אהובות
היום נגלה לי
שעוד יש מפרש לבן באופק .
ביציאה מהבניין ,
בהרצליה פיתוח ,
זו שבתקופת ההיי טק של חיי
הייתה לי קצת לבית ,
הראש היה מכוון לחניה
הלב ל י ם.
חציתי את החנייה לגלות ספסל על המצוק
אל מול ה י ם .
אותו ס פ ס ל שפוגשת על הדרך
בין לבין
ומסכימה לעצור
לפגוש את עצמי לפני שממשיכה בדרך .
בהירות גדולה נגלתה באופק
והציפייה לפגוש שקט
על הספסל
התבדתה
כששתי נשים בספסל הסמוך
לא נחה דעתן
והבעלות על הפה
לא מצאה
מנוח .
נזכרתי בשלט
שנתקלתי בו
בפארק בקנדה
שביקש לשמור על שקט
בשמורה בטבע
וזה הרגיש לי
בזמנו
׳נסחף׳ מידי .
היום
הייתי שמחה
לשילוט
׳נא לשמור על
ה ש ק ט ׳
לא זה שנמצא רק בספריה
אלא
כאן. עכשיו .
מול ה י ם .
עלה בי
שאנחנו כ׳בעלות הפה ׳
שקבין השיח שבעולם
רובו
ניטל על ידינו .
מחויבות להיות ב ק י א ו ת
בכבוד לשיח
ו ל ש ק ט .
יכולות
והאמת ממש חייבות לעצמנו
ללמוד
להיות ב ש ק ט.
לא כל מה ש׳רץ׳ לנו בראש
חייב להיות מתומלל
ומדובר .
מעט ר ו ו ח
מתבקש . בנו .
ובעולם .
בעת הזו של ההסתרה של ההסתרה
מרגיש נצרך ממש
שילוט פנימי
׳ הזמנה ל ש ק ט ׳
כן
מקום בו
ש ו מ ר י ם
על
ה ש ק ט
מכל משמר .
במילים של יום יום .
פשוט .
מבקשות לתת לעצמנו
ש ק ט .
וכדאי שנהיה ברורות ;
יש ה ש ק ט ה
ויש ה ש ת ק ה
אנו טובות ב ש ת י ק ו ת
הן בשפתנו
׳צרחות פנימיות ׳
שבעיקר נובעות מהעדר
מרווחי ה ש ק ט ה .
אנו מכוונות
לסמן לעצמנו
במשך היום
עם או בלי ס פ ס ל
לשהות . בטוב .
ב ש ק ט .
זה דק .
רוב העיתות
בינות לרב השיח שבנו
׳נכבשו׳ על ידי שתיקות רועמות
זה הזמן ׳לשחרר ׳ את המרווחים
לעיתות ה ש ק ט ה .
מתת מבורכת
לסימון פנימי
ש ת י ק ה - את לא בוחרת
היא בוחרת אותך
ה ש ק ט ה - את בחרות פנימית
בוחרת בה
מוזמנות להתנסות ולשתף אותנו
ב ש ק ט . שבך .
חיבוק לליל מבורך
אהובות אמיצות .
*התמונות
לא מקנדה :)
מהרצליה פיתוח היום
בהחלט
אופק מלא בתקווה טובה
