צידי הדרכים
ט"ז בכסלו התשפ"ד
אהובות
ההליכה היומית בשדות
מגלה דרך הרגליים
שעונה מתחלפת
כשהעיניים שמלוות הדריכה
משנות כיוון התבוננות
זה קורה ביום אחד
שאם תחזיקי את המבט רק לשמיים
תמצאי עצמך שקועה
באדמה הרוויה במים ,
ב ב ו צ ה שלפנייך .
הלבנה המלאה המופלאה
שמעטרת את שמי הלילה שלנו
מגלה שבראש החודש הבא
מתחלפת עונה .
בטבע
באורח . אורך . הדרך
החילוף כבר מורגש
האדמה בשבילים רכה
ספוגת מים .
ומבקשת תנועה חדשה
מתחשבת .
עם השנים למדתי
בדרכי בטבע
שבעונות המעבר
העיניים נשואות מעלה
בעונות עצמן
חורף וקיץ
המבט מחויב לרדת ל מ ט ה
לשים את הלב
להליכה עצמה . לצעד הבא .
המעבר לעונת המעבר
עובר דרך ׳התבצבצות׳
שם אנחנו בעת הזו
ובמיוחד בהסתרה שבהסתרה
מרגיש לנו כולנו
שהעת מ ד ש ד ש ת .
העיניים לא מחזיקות שמיים
ועדיין לו רואות הדרך שלפנינו .
הנעליים שלי עדות .
״את עולה לשדות ? ...
אחרי הגשמים זה לא אפשרי .. הכל בוץ " .
עולה . וודאי שעולה . שקט פה .
מאפשרת לרגליים לבחור נתיב . חדש .
לא בשבילים המוכרים ,
שהפכו טובעניים
ובדרכם תובעים לפנות
מהדרך הקבועה החשופה ,
שהוצפה בשפע רב מלהכיל .
לשבילים צדדיים ,
שם השפע כוון לצמיחה ואפשר לנוע לאט ,
ברכות עם הירוק שמרפד כל צעד .
תנועה שמגלה ,
שבעת של "הצפה" , ׳ביצה׳ בשפתנו ,
הליכה למוכר , בגן השבילים המתפצלים ,
תוביל לשקיעה
ותמיד בצידי הדרכים מזומנת לנו ,
בחירה חדשה ,
לנו נותר להסכים לפנות ,
לחבור לשבילים בם מתרחשת צמיחה
והגוף ידע לנוע ולהניע .
לחבר . להרפות . לרפא .
" את עולה לשדות ? " וודאי . עולה .
במילים של יום יום
זו לא עת ללכת בדרכים המוכרות
והרגילות שלנו .
אנחנו כבר הבנו בימים האחרונים
ששם אנחנו ׳שוקעות׳
כן . בשפת הבית שלנו -
מגלות מחדש את ׳צידי הדרכים ׳ ;
כן.
לא אותו מרק , לא אותו חיתוך סלט ,
לא אותה קערת הגשה לא אותה מפה
לא אותם פרחים , לא אותם מצעים
כן .
לא אותה כוונה , לא אותן מילים
דרכים חדשות לפנינו
במילות רחל
שהיא מורת דרך נדירה
כי
דֶרֶךְ נָשִׁים לי .
עונה ח ד ש ה לפנינו
ואנחנו מוכנות ונכונות לבואה
לבואנו ,
מוזמנות לשתף
ב׳צידי׳ הדרכים שמצאתן
ישמח אותנו ,ההולכות בדרך
ללמוד ולהיטיב דרכנו
יום מלא בברכות
"בצידי" הדרכים שבנו
אהובות אמיצות
