top of page


מילים . בשפת מדרש אשה 
אסתר גופר 

וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה

להאיר הידיים

אהובות

מתרחקות ׳ממקור האור׳

זה ניכר בגוף

ובחלקי הנשמה שלנו

מובלט במפגש

עם ׳המציאות׳

והתביעות שלה

בדרכה שלה

מאיתנו .


הכרות עם שורש הרוח

של חווי ה נ י ס י ם  בים

בדרכם ׳במדבר׳ החיים

שזה השלב שאם

לא מייצרים בו

תקשורת עצמית מיטיבה

מתחילה ה ה ת א ו נ נ ו ת .


ה א ו ן הפנימי הנעדר

מומר לתלונה מתאוננת .


אז היום

ביום הזה ממש

אנחנו כולנו על ה ק צ ה

רגע לפני ׳שהמסך׳ מורד

ומכבה בנו אותנו

מעייפות מצטברת

שפוגשת אורות על גבוהים

שמחפשים להם כ ל י ם

לשהות בם .


וזו העת לתת

לחוכמת הלב שבידיים שלנו

ל נ ו ו ט את ׳מפרשי׳ ימנו

למרות שהן פשוטות מטה

מבקשות להתעגן באין

מבקשות להרפות

להעלם

ולא להיות

בתנועה מחדשת

יש מאין .


כן , זו העת

להניע אותן ואותנו

על ׳ציר׳ עוקף שכל

ישר ללב הבינה שבנו

ש מ ב י נ ה

מה יעשה לנו

טוב .


זמן טוב ל ל ק ט

זרעים , צמחי תבלין ועשבי מרפא

לתת לידיים

לנוח טוב טוב

בתוך בצק משומן

או עיסה של קציצות

או ריגבי אדמה

למלא ׳מעטפות אור ׳

כשקצות האצבעות

מגלגלות

לערבל בלילה

ולהניח על משטח חם

וברגישות להפוך ולהפוך

לאפשר למכחול

לנוע בין אחיזת אצבעותינו

ואפילו להסכים למחט

להיכנס ולצאת

ולהתיר קשרים

על בד

בד בבד .


נשמע ׳לא שייך׳

לחיינו

ובפנימיותנו

ברור לנו

שמחויב מציאותנו

בשפת ח ר ו ת נ ו

המחודשת



במילים של יום יום

בבירור

אם לא נ א פ ש ר

לידיים לנוע

ולהניע ה א ו ן

בין מסדר א ו ן . ות

חיינו

נמצא את

ה ה ת א ו נ נ ו ת

בפתחנו

ואותנו משועבדות לה

ולא מאירות

את חרותנו .


הבנו .

במיוחד בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה

כשחשות ׳שמתרחקות׳

ממקור האור

זוכרות את חוכמת הלב

שבידיים .

שמחברת בדרכה שלה

אל האור הגנוז

בנו . תמיד עבורנו .


כל אחת והתנועה שנכונה לה

ומאיר לידייה .


חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן שאת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
bottom of page