top of page


מילים . בשפת מדרש אשה 
אסתר גופר 

וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה

לא רגילה

אהובות

הרוב תמיד לבן .


צידי הדרכים המובילות

לבקעה מעוטרות

בסוככי תחרה ענקיים בלבן

שבמרכזם קבוצות פרחים שחורים עקרים

שכל תפקידם ל מ ש ו ך חרקים

לסוכך הפורה המקיף

בבוהק  בלבן .


הרוב תמיד לבן .


היום נבחר לנו לחוש קרוב קרוב

מה יפה וברוכה ארצנו

מה נאים ומרגשים תושביה

אוהביה .


עברנו הרים , גאיות ועמקים

על ציר השבר הארוך והחזק בעולם

העובר לאורכה של הארץ שלנו

הנופים השתנו תדיר בחלון הרכב

והדגישו בנוכחותם העזה

את ש ב ר י ר י ו ת החיים שלנו

על פני האדמה .

בלב שלנו . כולנו .


נסענו ל ח ב ק , לעטוף

להשתתף בצער הרב

ופגשנו אמא א מ י צ ה

שהבכי שלה מפרק ומרכיב

רסיסים בנשמת ה ע ו ל ם .


ו ה ג ו ף . גוף אשה  ש י ל ד ה

אך לפני כ ש נ ת י  י ם

ורשמי הלידה עדין חתומים בה

והגוף . הוא י ו ד ע .

שה ב כ י ה הסוערה

היא , הי א הדרך ה י ח י ד ה

שמאפשרת נ ש י מ ה

עמוקה . מרפה . מרפאה.


פגשנו את ה ל ו ב ן

המקיף והתומך

בעיני ה ק ה י ל ה

שנושאת י ח ד  ה כ א ב

ב א מ ו נ ה . שלמה .


באוהל האבלות הכינוי

׳השליח הצדיק׳

לחבר הקרוב ברכב הדורס

מ ר ו מ ם את הדפנות

ומפנה מקום  ל ש כ י נ ה

בלבב פנימה .


העם שלנו הוא עם

ל א  ר ג י ל

הוא ׳מכתיב׳ לנו לחיות

חיים ל א ר ג י ל י ם

מלאי מעשים

ל א  ר ג י ל י ם .


ואנו מחוייבות ל ז כ ו ר

כולנו את החסד וההוד

של הימים האלו שלאחר הפורים

שמתמצים  באמירה שנאמרה

בסוכת האבלים

וההורים חוזרים ומספרים לכולם

את נדירות סגולתה :

׳הודתי לה׳ שזה אני

שנבחרתי ל׳שליחות׳ הנוראה הזו

ולא אתה ה א ב א ׳

וזיו השכינה קרן ונהי בכיה נשמע .


הרוב תמיד לבן .


הנסיעה מהבקעה

הפורחת בצהוב החרציות ולובן הגזר הקפח

דרך עמק המעיינות

המעוטר בפריחות ורודות של עצי כליל החורש

ועמודי תפרחת החוטמית  זיפנית

בסובב גלבוע נושק עמק יזרעאל

עד לדרום האדום

הייתה מהורהרת

מחובקת .


ובמילים של יום יום .

אנו נ ד ר ש ו ת

ביום יום שלנו

למעשים לא ר ג י ל י ם

לצאת מכל גדר

שמחושקת בהגיון

להסכים ל צ א ת

מאזור הנוחות

ל ת ו ר  את הארץ המופלאה שלנו

ואנשיה האמיצים והזכים

שפזורים בינות לדפנות ליבה


ל צ א ת לראות

לגעת לחבק

לחוש את הקסם שבה

לאורכה ולרוחבה

ושבנו כולנו

בפנימיות ליבנו .


מודה ומתוודה

אני אשה של בית

וקול הלב של סלעית המופלאה

קרא לי ל צ א ת

למרחבים פוקחי  ל ב

לחבק . להתחבק .

לחוש בכאב של א מ א

העז והחודר

לעטוף ולהתעטף

באמונה שמפלחת ההסתרה

ומשרה התגלות ההשגחה .


מודה על הזכות

על ביקור לא רגיל

בגבעה מעל המקום והזמן

בינות לבבות לא רגילים

שמעשיהם מלאי טוב

לא רגילים .


אמן שנזכה כולנו ביום יום שלנו

להרבות במעשים ל א  ר ג י ל י ם

לחזק את עוצמת היחד

היחידאית הלא רגילה שבנו כולנו


חיבוק

אהובות אמיצות


*

לפגוש על הגבעה המופלאה

נשות ואפילו והסתרה שגרות בה ובקרבתה

היה מחמם לב . אשרינו על הזכות .

עם ישראל חי !

מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
bottom of page