"...וצ'יקיטה, מה יהיה איתה ?"
"...וצ'יקיטה, מה יהיה איתה ?" השאלה שחזרה וליוותה אותנו בחודשים האחרונים .והתעצמה בשבעה . אז, צ'יקיטה במוצאי שבת , עזבה את הבית שהיה לה לבית ב14 שנים האחרונות ,כשכל האחים מלווים אותה לרכב עמוס לעייפה בתוך כלוב לחתולים ,לבית החדש שלה . מעיר הבירה לכפר.מהבית של אמא שלי לבית של אמא של הצבי שלי . שחיכתה לה בצפייה והתרגשות .
הייללות בדרך הזכירו לי את טלטלת המפגש שלי עצמי , כנערה צעירה בת העיר עם בני הכפר , החיבורא של מזרח ומערב , של ריחות וטעמים ונהגים מספרד שפגשו מגע ומראה מאשכנז . קיבוץ גלויות שהצמיח שלום . שלום בית מפעים .
את הלם הנסיעה , ריכך בנחיתה , מגע יד של חקלאית בנשמה ,מלטפת מערסלת " צ'יקיטה אמרתם ? ... בשבילי היא פוסקל'ה " . .. קול רך ואוהב . של בית .חדש
המשך יום מערסל ומחבק בטוב לכולנו . אמן .
