הטמנה מייקרת
י"ד בכסלו התשפ"ד
אהובות
הסערה מהבוקר חלפה
ונותרתי עם הדחף להטמין .
מצריך תיווך המשפט הסתום ,
שמתנגן אצלי מהבוקר .
להטמין - מטמון . לטמון .
להסתיר , להחביא, להצפין . לכסות .
להטמין כדי לגלות מחדש מטמון נושן .
לטמון כדי ליקר ערך שאבד .
הטמנה כדרך ליצר ולהצמיח אוצרות חיים
כל בוקר
כמו מתעוררת לחצר חדשה
הנביטה מכסה האדמה
במעטה ירקרק של צמיחה רעננה
והצהוב מלפני שבועיים שהפך לחום
זוכה להוריק
זו מתת מבורכת
של העונות בטבע והעונות שבנו הנשים
לזכות אותנו ביכולת להשתנות
ולחוות שינוי .
לאחוז בזכרון פנימי
שלא מתרגש מהגלוי
ומחזיק את הברכה שבנסתר .
בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה
התרגלות היא תרגולת של ג ל ו ת
שהרושם הוא רק מול מה שגלוי
מצאנו עצמנו בחלוף הימים
מ ת ר ג ל ו ת
לנוכחות של החושך ,
לצירופים בשפה , למראות ,
לאי בהירות , לזר-מוכר, למחטף שאנו חוות
שבימים כתיקונם היו מבעיתים אותנו
מכוח ההרגל
קליטתם של דברים בחיינו
נעשית שחוקה, מתאבנת.
הופכת לאוטומטית
אנו מזהות דברים אוטומטית,
ולא מבחינות בהם באמת.
והעת הזו
ש כ י ב ת ה לנו ׳לפתע׳ את האור
מבקשת אותנו לסור מלהיות רק
במחוזות החשכה
ולהתבונן עמוק פנימה
במקום שהוטמנו עבורנו מטמונים
לחדש שמתעורר בנו
ומעז לגלות לנו
שהמקבילה המוחלטת
למרבדים הנובטים
בשדות
מצויה אצל כל אחת מאיתנו
בלב פנימה
ומבקשת
שנשים את הלב .
זה לא פשוט .
ההרגל . מרגל נחוש .
שלא נחוש .
בשביל זה יש סערות . כן .
יש עונות .
יש אמנות : לחדש את קליטת החיים,
להחיות את הרגישות,
"להשיב לעץ את עציותו",
לעורר מודעות למרקם החושי.
זה קורה ע"י הזרה.
להוציא את הדברים ממסגרתם ההרגלית,
כך שיתפסו מחדש, כזרים ומוזרים.
וכן, ע"י סיבוך ועיכוב הקליטה,
כדי להגדיל את הקושי שבתפיסה.
את אותה הזרה חוויתי בעוצמה
לפני כ35 שנה בתקופה הסטודניאלית
בשכונה הניורקית בה גרנו
כשהאומן קריסטו
עטף לשבוע את עצי השדרה בכיסוי לבן .
השלג ו"הכיסויים " הטמינו את הישן .
ופתחו בנו פתח לקבל את החדש
"גם למראה נושן יש רגע של הולדת " ...
והיום במבואה של בית ההדר לשיקום
של הסבתא שלנו
כשפגשתי לראשונה ,
מאז ׳צום החדשות׳ שבחרתי לקחת עלי
להמנע ׳ממחטף׳ נשמתי ,
מדבקות על תמונות
חלק מהילדים והנשים
׳שבו הביתה בשלום ׳
המטמון של השמחה הנקייה
שהוטמן שם עבורי
היה עוצמתי ומזוכך
כלפגוש את האור הגנוז
בכבודו ובעצמו
בלב ההסתרה
כרינת הקוצרים בגילה
מסומן לנו כולנו שיש עוצמה גדולה
בשינויים הנגזרים ממחזוריות העונות
בעת של ההסתרה שבהסתרה
הסערה שבחוץ מלמדת אותנו כולנו
מחדש
את החשיבות של הטמנה .
להטמין - לטמון . להסתיר . לכסות .
כדי לחדש מטמון , לקבל אוצר .
במילים של יום יום
מסכימה לראות הירוק המתחדש בחוץ
ואת החלקים בנפש
ש׳התרגלו׳ לחדשות
ובקטנה
מסמנת לך לחוות את מטמוני ההטמנה
כשהארון מלא מדי
ואת לא יודעת מה ללבוש
אל תלכי לקנות .
תטמיני חלק למעלה .
כך עם תכשיטים וכיסויים
כשהילדים מחפשים את עצמם ,
תטמיני את כל הצעצועים שלהם בארון
תשאירי רק 2 בחוץ .
כשהכורסא שקנית בהתלהבות
כבר לא עושה לך את זה
שימי עליה כיסוי לחודש .
אמנות ההטמנה .
אמנות ההזרה .
להפוך את המוכר מידי ,
לזר מרוחק כך שנתאהב בו מחדש ..
ובזוגיות שלנו !!!! וגם למתנשאות שביננו
כל האוצר במטמונים .
בכיסוי וגילוי של מה שהטמננו ונטמין ...
וזה כבר שייך לסיפור על אוצר מטמון סודי אחר
המשך יום מבורך
אהובות אמיצות
