ה ב ד ל ה מחברת
אהובות
שבוע טוב ומבורך
יוצאות מהשבת עוברות דרך ה ב ד ל ה
זו שמאירה בנו שה ר ו ח שהושבה בנו
מורגשת בחוש, ומוחתמת בנו
לימי המעשה שלפנינו .
יש רשימו עז ומובחן
של ריחות ומראות טעמים וקולות
לכל אחת מ ה ה ב ד ל ו ת של חיינו ,
המאפשרות מ פ ג ש של אמת .
לדעת ל ה ב ד י ל
זו איכות פנימית
המאפשרת להבחין במהות,
בעצמות היחידאית של מה שלפנייך
זו שמגלה
את אפשרות החיבור
רק מתוך ה כ ר ו ת
של מה ש נ פ ר ד מאיתנו .
ימי ההסתרה בהסתרה
מאירים לנו את עוצמת ההחשכה
שמערבת הכל ואינה מאפשרת
ל ה ב ד י ל . לדעת .
ורק הנר המאיר במוצאי השבת
מגלה לנו את ה ה ב ד ל י ם
שדרכם
נוכל ל ה ת ח ב ר .
ה ה ב ד ל ה
אינה מנתקת
אלא מאפשרת מפגש של א מ ת ,
ח י ב ו ר
בין הסגולות המייחדות
לאחדות מתואמת :
ביני לבין עצמי , ביני לבין אישי ,
ביני לבין ילדי , ביני לבין עיסוקי
ה ב ד ל ה שמחברת ;
בין הקודש והחול שבי
בין הפנימיות שבי לחוץ של חיי
בין אור מעשי לחושך שמכבה הכרתי ,
בין החלומות המקרבים למציאות המרחיקה ,
בין לבין לבין לבין …
מלוות את ה מ ל כ ה
שמאירה בנו ההכרה ,
שהקירוב מטשטש
את הסגוליות והייחוד
שהריחוק ו ה ה ב ד ל ה
מעצימים ומחזקים.
במילים של יום יום
אנו יודעות וחשות היטב
שהחיבור הנכון מופיע
רק כשיודעות ל ה ת ר ח ק
ולעשות ה ב ד ל ה
בזמן .
ואיך ה׳ק י ר ב ה ׳ הלא מבוקרת
מחשיכה ומשכיחה
והופכת כל ׳אוצר׳ למובן מאליו
ודווקא הריחוק שבמרחק
מביא איתו איכויות של
ה ב ד ל ה שמאירות
הייחוד מחדש .
ומאיתנו נדרש ביום יום שלנו
כשאנו חשות ׳מעורבבות׳
עמומות נטולות צלילות
זה הזמן הקורא אותנו
ל ה ב ד ל ה
לתיחום והפרדה
שיאפשר לנו
להשיב הרוח אל עצמיותינו
וכוחותינו שנעלמו
בסערה .
איך עושים ה ב ד ל ה
ביום יום -
מזהה את ׳ההחשכה׳ שבי
עוצרת . פותחת ח ל ו ן .
חוזרת אל אותם הח ו ש י ם
שהוחתמו בי בהבדלה במוצאי שבת :
שמה לב למראות שבדרך
מפנה את הקשב אל הקולות שסביבי
חשה את מגע הרוח על פניי
מריחה את ריח היום שלפני
סוגרת את החלון
וטועמת את ט ע ם החופש
זה שבנוכחות פשוטה
איפשר לי
להתרחק , להבדיל
ולהתקרב לעצמי
ולהכרה הטובה ששבי
מ ח ד ש .
החלון הוא כמובן מטאפורי
לכל עצירה שמאפשרת
ה ב ד ל ה
חיבוק לשבוע מבורך
מלא ב ה ב ד ל ו ת מקרבות
שילוו את ה מ ל כ ה שבנו
הביתה פנימה .
אמן ואמן
שאת המילים תפגושנה בבוקר שלכן
הודיה עליכן
אהובות אמיצות
