אופק חדש

קמתי לקו אופק חדש . זהר הזריחה ישיר בוהק . לא מפולטר בעלווה ירוקה . התאנה הענקית שעיטרה את אופק השמיים שלנו . איננה . התאנה שגידלה עליה את כל ילדינו . ענקית . נוכחת . משמחת .זו שקיבלה לתוכה שנה אחרי שנה בתי עץ . זולות . עשן של מדורות . רגליים של פיטר פנים. נסיכות ושודדים . טביעות אצבעות מלאות בבצק ,שוקולד ובוץ . נכחה בעשרות רבות של שמחות ביתינו . ימי ההולדת , בר/ת מצוות , אירוסין , ברית. נוכחת . נפקדת . בבירור תמיד שם . מאז שנות העשרים של הסבים שלנו . בכל תמונת משפחה שצולמה בחצר היא מציצה ממעל . היא זו שתמיד קיבלה את פנינו ראשונה כשחזרנו ממרחקים . והיום השמים ריקים . בלעדיה . השנים האחרונות שלה . חיברו אותנו אליה . גילינו שחרק מזיק בשם יקרונית התאנה גם הוא גילה את אוצרותיה . חקרנו . למדנו . ניסינו כל שיטה ודרך להקל עליה ולהאריך את ימיה . שיני שום בחרכים ובתעלות שיוצר החרק . עלים של בזיליקום . חוטי ברזל למשות הזחלים . ובאביב האחרון הצמרת שלה התעטרה בשלל עצום ורב של פגי תאנים . שלא הבשילו . ואט אט עליה נשרו עוד קודם לאיתותי הסתו .הגזע התכסה בחטוטרות מגוונות . "שירת הברבור" בשפה של תפארת התאנה. אתמול האחים לבית גופר חברו לכרות הברית . מדייק לומר לכרות איתה ולא לכרות אותה . אני רק התבוננתי . כאבתי . ובעיקר הודתי . לה . לנו . על הזכות לחסות בצילה . לאורה . ימים רבים רבים . בת שישים . כי אמיתית היא ולא סמל . בבירור . יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה.