לדלג

יש ימים שקוראים לי לְדַלֵּג . לא לְדַלֵּג עליהם . אלא לְדַלֵּג בהם . היום הוא יום שכזה . קול בגוף קורא להתחיל לדלג .הקול הזה מתחיל להדהד בדרך כלל אחרי ימים של ריכוז רב . וקשב על כזה שמותח את התודעה ומקשה את הגוף . בימים האלו אני מתחברת לילדה עם התיק על הגב והמימיה שתלויה על הצוואר עם רצועת גומי כתומה , מימיה חצי ריקה שתופחת על הבטן בין דִּלּוּג לדִּלּוּג בדרך מבית הספר הביתה . הילדה שבי שמדלגת משמחה . ומרחפת בין שמים וארץ . עולה למעלה ושוב נוגעת באדמה .זו שללכת זה איטי מידי עבורה . זו שצריכה להרים את הרגליים כי היא יודעת שאם תרים את הרגליים – הכול בסוף יתרומם. האמת הפנימית תתגלה, המוח ישתחרר, אור יופיע. זו שיודעת בקלילות לדלג ולקפוץ מעל מכשולים שפה ושם . שיודעת לדלג בהנאה ובאקראיות לעולמות דעת אחרים. בוחרת להתחיל את השבוע בגדילה . היום מתחילה בדילוגים . בלי דילגית או חבל ובלי תיק על הגב או מימיה שדילגה איתי . מדלגת . לא מתעכבת על קטנות . בוחרת לא לעשות עניין מכל דבר . ממשיכה הלאה לדבר הבא . ובוחרת להשתדל להשלים עם המציאות הלא מושלמת של החיים הנפלאים שלי. דילוג שכבר עכשיו מוביל לדִּיאָלוֹג זורם . הרמוני . שמקדם הלאה . מתעלמת לחלוטין מהקול של המורה שבי שקרא לי : "לא לדלג בקטעים הלא מובנים בסיפור או המשעממים " אני מדלגת . מרימה את רגלים . גדלה . שבוע נפלא .יום טוב ורגוע לנו . מלא דילוגים על ההרהורים . יום שאולי יבחר גם לכם להיות יום של דילוג . של דיאלוג ממקום רך ושמח . מגדל . כל הזכויות על התמונה שמורות עדיין לעדין :) משחקי שורש מדלגים - לְדַלֵּג מְדַלֵּג מְדֻלָּג דִּלּוּג דִּיאָלוֹג מְגַדֶּלֶת מַגְדֶּלֶת לַגָּדֵל לְגֹדֶל לִגְדֹּל לַגֹּדֶל דִּגֵּל דֶּגֶל דַּגֵּל דָּגַל

לִדְגֹּל לְדִגּוּל לַדִּגּוּל לְדָגוּל לַדָּגוּל