מוצאי שבת

מוצאי שבת . כוראוגרפיה שבועית . של מחול ידוע מראש ומופע שמפתיע כל שבוע מחדש .

איך יורדים מעליות? איך יוצאים מכניסות? לנשום . אין לי דרך אחרת . לשאוף פנימה . לשאוף . זה פנימה! לא החוצה כמו שהמילה שְׁאִיפָה מעיפה אותנו . והשְׁאִיפוֹת ברבים מטלטלות אותנו לרוחות במחוזות דעת רחוקים. כן ,השְׁאִיפוֹת המדייקות אותנו נמצאות פנימה . וכשאנו שואפות פנימה , אז יש הרבה מנעולים, עצירות מבפנים לנשוף החוצה...שְׁאִיפָה -שֶׁאֵיפֹה ?פנימה! ונכנס שקט . שמאפשר מעברים . שמאפשר לרדת מגבהים . לעלות ממצולות . לאזן בין הצללים והאורות . בין הרווחים . לשאוף. פנימה! בכל שאיפה מודעת אנו סופגים לתוכנו בנוסף לחמצן , גם את המציאות סביבנו. נושמים פנימה את המראות, החוויות, הרגשות ומיידעים את כל תאי הגוף שלנו בשאיפות שלנו . "את היא שאיפתך העמוקה ביותר " כמו ממצולות עולה המשפט של המורה הטיבטי שלי בהודו לפראניאמה (תרגילי נשימה .נשמה) ומקבל אור חדש לאחר ההבדלה של השבת הזו . שבוע טוב אהובות . של שאיפות פנימיות ועמוקות ....

והצילום - כל הזכויות שמורות לעדין. שלומדת לשאוף פנימה ...