נעלים כתומות

נעלים כתומות . יום הולדת . געגוע .

הודעה על מועד הלוויתך, עלתה לפני שלושה חודשים, בקבוצת הווטסאפ ״החברים של טובי ״ זוכרת היטב , ביום ההולדת שלי. אתמול באותה קבוצה .לאחר ימים רבים של הודעות Left .עלו ברכות ליום הולדתך . טובי . את ביקשת שלא יספידו אותך .נותר למילים שגואות בי מאז לכתך. לברך אותנו דרכך . אז מה לנעלים כתומות ולברכה . סיפור . שכולו מתנה ממך, טובי , לכולנו . איכילוב . לאחר סדרת הקרנות בהולה כשגילו שהוא חזר .כסא גלגלים .עיניים טרוטות של כל קרובייך .בחלל החדר מהדהדת באפור קודר בשורת המומחים. שלושה חודשים . מחשבות פרקטיות על דיור חלופי לעת הנותרת . מלון . בית דירות . מעלית . שלא כביתך רב המדרגות . כל תנועה לא סדורה מקפיצה אותך מכאב . העיניים שלך לא נחות כתרות אחר מוצא . הגוף לא נע . ולפתע עולה הקול החד משמעי שבך . זה שלא מאפשר להתלבט . להסס . ״אני רוצה ללכת לקנות נעלי התעמלות . אני הרי מתחילה פיזיותרפיה ״ העיניים מסביב מעלות בועות מחשבה שמתלכדות לבועת ענק - ״ טובי , מה נעלי ספורט ? איזה ספורט . אין איבר שאפשר להזיז . כל תנועה היא מסע יסורים . שעות מהנדסים סביבך כריות ושמיכות רכות שתוכלי לישון, אפילו לרגע . נעלי ספורט ? ״ אבל אלו מילים של בועות . הנחישות שלך לא מאפשרת להוציא מילה . בדרך לא דרך בקניון הצמוד לבית החולים . נמצאות המיוחלות . נעלי ספורט ממותגות יפיפיות - כתומות . ואת חוזרת לחדר האישפוז כשהן לרגלייך מלוות בחיוך ענק שזורח בך . נעליים כתומות . שסימנו שביל דרכים פתלתל מעל טעם ודעת כמו שביל אש . שמפריד בין סבך לסבך ביער המציאות . עם נעלים כתומות התייצבת בבוקר יום ראשון לפיזיותרפיה . שבסופה הרופא לחש לאימך ״ חבל על הזמן שלה . עד שהיא תזיז אצבע היא כבר לא תהייה פה ״ . ואת בשלך . עם נעליים כתומות על הרגליים . מידי יום . מניעה . אצבע ועוד אצבע . יד . זרוע . רגל ועוד רגל . עומדת . הולכת . אוכלת לבד . חולף חודש ועוד חודש ועוד חודש ואת חוזרת ללכת . והנעליים הכתומות . מסמנות את אש החיות שבוערת בכל עצמותיך . שגם זה שחזר לא יכול לה . ואני זוכה לביקור שלך בבית ״ תראי אני הולכת לבד ״ והנעליים הכתומות מסמנות את הקו אותו הגדירו ״הבלתי אפשרי ״ עליו את טווה את חייך . אותו קו שלקח אותך עם אביך לפרו . ועם אימך ליפן . עם אחייך לאמריקה . והימים שלך מלאים . בבדיקות . בילויים . כימו .מסעדות אנינות , בתי קפה מיוחדים, תכנוני טיסות , ושלל חברים . חמש שנים מופלאות . כשבחוץ הסערה האפילה הכהתה כל ערוץ של דעת . את טובי ידעת לראות את פתיל החיות שבנסתר . את השביב הדק . מה כן אפשר . עכשיו . ועם זה לנוע . אז דרכך אהובה אני מברכת את כולנו ביום הולדתך . שתמיד בכל עת כל מצב . מואר יותר או פחות . אפל וקודר . נאחז במה שכן אפשר ואיתו ננוע .והנעליים הכתומות שלך יהיו לכולנו שלהבת של חיות . תזכורת לעדי עד . לרוח הניצחית שבך . שבנו . יום הולדת שמח מותק . אוהבת ומתגעגעת ממש .