מהיום למחר
מהיום למחר . זכינו לארח אהבה . בת היום . זה התחיל בבוקר . בשיח בקול מהוסס מתרגש אבל גם מעט נסער ״מחר החתונה שלנו והדירה שלנו לא תהייה מוכנה . נוכל לבוא להיות אצלכם עד ש..... ״ אני מכירה אותה מילדות . בת של חברים . בת העשרים שהיא עכשיו דיברה בנחישות ובטחון מעבר לנסיבות . מילה אחת ״ וודאי״ העבירה את התדר של השיחה מצד אל צד .עד שנחתם בה חיוך של הרווחה . ומהצד שלנו הלב פועם מאז מתרגש לזכות . הם כאן . הגיעו בשעות הקטנות של הלילה אחרי שרקדו את ההתחייבות בקדושה לאהבתם . הם כאן . מסתובבים בנהרה זכה . מבוישת .מודה . מתפעלת . נפעמת . ערנות של מבטים . בהתרגשות פורסים את הלחם ומכינים חביתה לשניים כמו שהיא אוהבת ועם מה שהוא מעדיף ורטט של סקרנות משותפת נטווה ביניהם . בידיהם . מכינים סלט ביחד . בגודל ובצורה שהיא ממש אוהבת והוא מחויך מלא בהודיה . כך בפשטות נוגעים במהות האמת המופלאה של החיבורא שלהם . עורגים . כמהים . משתוקקים . חושקים . אוצר קסום של מילים מתעורר לחיים למולם . למולנו . מילים שמחזיקות נהרה . חיות . אמת . כמה פשוט . פשוט . תזכורת לכולנו שכשזה מרגיש מסובך . מורכב . מעורפל . רק נאחוז בקצה חוט הנהרה הדק אל פנים המהות . האמת . שם תמיד פשוט . צלול . השאר קליפות . והבית שלנו עם האהבה שבו בת השלושים וחמש נפקח מעורר בהתחדשות משמחת לפשטות שבאהבה שלהם . בת היום . אמן שנזכה לשמור ולזכור . את אהבתנו שלנו כולנו .בת היום .
