top of page


מילים . בשפת מדרש אשה 
אסתר גופר 

וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה

גיל המעבר - אז לאן את בדיוק עוברת


עמדתי מול מַעֲבָר החֲצִיָּה . עלה בי קול חד שקרא לי לעצור! ולאחריו קול עמוק שציווה להתעורר! היה לי ברור

. המעבר הזה הוא לא עוד מַעֲבָר חֲצִיָּה . מפוספס . בו הפסים הלבנים נטועים להבליט את הכהות של הכביש הסואן של חיי . את המעבר הזה אני לא מפספסת . המעבר הזה חוצה את חיי . ואני משנה כיוון . בוחרת לשהות ולא להוריד את הרגל אל ההרגל , אל הכביש לעוד יום של שחור. לבן . שחור. לבן . בזהירות כמו שלימדו אותי בעבר אחרי שעיניי תרות ללא מנוח שוב ושוב ימינה ושמאלה . אני מאתרת קו אחד לבן . זה שקרוב למדרכה מסמנת אותו ובוחרת בו . ללכת עליו לעבור דרכו . את המחצית הנותרת הנפלאה של חיי .מיישרת מבט ללבן של עצמי בעיניים . מכוונת קדימה פונה הצידה ומתחילה לדלג . יוצאת לפגוש מקומות בתוכי שעוד לא פגשתי, למצוא קולות ואומץ להשמיע את האמת שלי .להתגבר על פחדים שעדיין מנהלים אותי וליצור חיבורים עוד יותר עמוקים עם גופי ועם עצמי עם אלוף נעורי ,עם ילדי וקרובי ועם בורא עולם. הדילוגים . מעלים בי חיוך . משובה שמזכירה לי בבירור עם כל ירידה קלה מטה בדרך למעלה מעלה ,שהגוף שלי מתעקש על שלמות , מלאות , אמת ושינוי . הגוף שלי לא מתיר לי להתכחש לצל העצמי שלי ומגלה בתנועה הטיבעית שבין שמיים וארץ שהחלומות שפוקדים אותי בלילות ,חלומות על לידות הם רסיס נהרה ואות נחיה לתשוקה המבולעת ללדת החבוי והנסתר בי אף מעצמי. חלומות שמזמנים לי לגלות מה מְעֻבָּר בי , שמאפשרים לי ללדת מחדש את הזכרון שנשכח בי שיודע להבהיר לי מי אני ומה האור שאני מביאה לעולם . והקול קורא . קול מעורר שתובע שאתחיל לכבד את הצרכים העמוקים הפנימיים שלי לבריאות ולשמחה האמיתית שבי. שבזוגיות שלי . שבחיי . שאתעקש לחקור מה יש בפנים . ולא אפחד לגלות היכן אני מונחת . שאקפיד לדבר בסקרנות ורכות אל האיברים שלי ,ובהתרגשות אשאל את הגוף שלי למה הוא זקוק ומה הוא מנסה למסור לי בידיעה ברה וצלולה שהוא תמיד לטובתי ומשם אמשיך על קו התקווה בלבן לנוע ולהניע את חיי ממקום מחדש ומפתיע . שלומות חברי ספר הפנים שלי . שמחה לחזור . מחודשת. מחודשת. מחודשת

מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
bottom of page