ה ד מ מ ה
הדממה . כן . לקחתי לי ימי הדממה . ימים ללא המילה הכתובה . התמונה . המבע . ימים של נוכחות . התבוננות . צפיה נינוחה . מורגלת לכתוב את עצמי לדעת כל יום . להתבונן על חיי מול הד מראה של מילים ומבעי תמונות . אז לקחתי לי הדממה . כדי לחוש בחוש שהדיבור מתחיל מנקודת הדום . שכל תנועה מתחילה מאי תנועה . אז דוממתי את המנוע. הדממה שאיפשרה לשמוע את מגוון הקולות שבי .שעמדה באומץ מול הרגע שהמנוע דמם והרגשות החלו לצוף ולעלות ולהתגלות . ובמקום הזה הסכמתי לנשום . לשהות . אז לא נסעתי להודו . גם לא לנפאל או קפריסין . נסעתי רחוק מאוד קרוב פנימה . שהיתי במחוזות דעת מופלאים . מודה על מסע מופלא . ושמחה ששבתי . מחודשת בחסר המלא שבי .
