כן.נוכל היפגש

כן . נוכל להפגש . מרבע לשלוש עד עשרה לארבע יום שלישי זה מתאים לי " קולה היה נינוח בצידו השני של הקו . נינוחות שאיפשרה לי לתת מקום לשני קולות שעלו בי . האחד שקצת נבהל מהדייקנות . מהגבולות הברורים . וכדי להתגונן קצת גיחך לעצמו "עשרה לארבע . באמת .מי מכיר שעה כזו בשעון " . וקול שני שהתפעל . מהבהירות . מההגדרה וההגבלה של הזמן . מהנחישות הכנה שיודע בביטחון גמור שכשהזמן מוגדר ומוגבל . הפגישה עניינית ,אסופה ומקדמת . הפגישה נקבעה . ומצאתי את עצמי מאמש דרוכה יותר . מכוונת . מייחלת למפגש ומתדייקת .ואני אשה של פגישות. נעה בהן בקלות בזרימה ובשמחה אבל השיחה הזו לקחה אותי למימד חדש . היא הבהירה לי שכשמגבילה . מגדירה . רק שמה גבול . גדר . וכבר כול כולי מייחדת , מקדשת . מכוונת למפגש כהטמנה של זרע . המלווה באמונה מחוזקת שינבט . שיצמח . כשמתנהלת בלי גבול . בלי גדר . יש תנועה חופשית של מחשבות , רגשות כמו מחול של חיזור מרגש ומפתיע . זורם מקדם .מתפתח . אבל בקטנה הנעימה . התקדמות משמעותית מחייבת כניסה למסגרת . מחייבת הגבלה . הגדרה . כך בטבע , כך באהבה , כך עם הילדים , כך עם בן הזוג שלנו ,כך בעבודה . גבול . וגדר . מייקרים , מסקרנים , מאדירים . מייחדים . מכוונים לצמיחה . יש בנו הנשים העגולות ,המחזוריות, הזמינות והמעגליות נטית לב לא להגביל . לא להגדיר . אנחנו חיות מצוין בערפילים ובמקומות הנזילים נטולי הגבולות . השיחה של אמש . חידדה בי השיעור שנמצאת בו -לומדת להגביל . להגדיר לנכס את שבי . הפגישה היום ברבע לשלוש . תהייה נפלאה . את זה אני כבר יודעת בתשע ארבעים ושבע ... שיהיה יום נפלא פתוח ומוגדר . זורם ומוגבל לנו ...