. מילים . 

בשפת המראות   

מבית מדרש אשה 

רדופה

רדופה. כן . כך אני חשה . בבית שלי .בבית בו גידלתי את כל ילדי . בבית שבו האיש שלי נולד .בו גדלתי וגידלתי את עצמי . באותו מקום ,שהיה לפני ולפנים ,הבית של הסבא של הילדים שלי ,שאיבד את ביתו וכל משפחתו בשואה . בשל יהדותם . אני . היום . בבית שלי . בשנת 2019 . בארץ ישראל החופשיה . חשה רדופה . וחווה כפיה בוטה חילונית . בשפה . בהתלאמות . בהפחדות . באיומים . אני הכתובת על הקיר . הקריאות בשחור על לבן על "המתחרדים החדשים " , על "סגירת כבישים ורחובות " ,על "פגיעה בציביון המושב" ,"על פגיעה בעתיד הילדים והנכדים " נותרות כמו תלויות באויר וחגות מעל ראשי . ראשינו . הנוכחות שלנו. כאן בבית שלנו מאיימת . מאויימת . אורח החיים הדתי שלנו , שהוא עבורנו קומה רוחנית תמה וזכה שנוספה לרובד חיינו , מוכתם בגסות . אני נשלחת ," אם חפצה נפשי" למושב השכן או " לפינה " . ועולה בי מול עצמי השאלה הנוקבת " איפה את חייה ? " בניר בנים החרדה או בבית שמש החרדית הדימיון עז ומגלה מבעד למילים המתלאמות שהקצוות נושקים . כפיה דתית מול כפיה חילונית . פה ושם בארץ ישראל . לא . זה לא המקום בו בחרתי להקים את הבית שלי . במסעותי הרבים בארץ ובעולם , אני מוצאת עצמי שליחה גאה ,שמפארת בגאון את הקהילה בה אני חייה , את הערכיות , הקהילתיות , המגוייסות המשותפת גם אם בשנים האחרונות אני יותר נפקדת מנוכחת , גם במרחק אני מתרשמת , מזכה , מוקירה ומאירה את כל הטוב שקים והוא רב . כן . כאן בניר בנים , כל בני ביתי ואני גדלים וצומחים לתפארת, איתכם ובינכם ואתם בוחרים ,שלא לראות "מבעד" לזקן , כיסוי ראש, חצאית , ציצית .... יופי אחר ! שיש בו אמת ,ערכיות , כנות , תרומה ורוממות , שלא עומדים בסתירה מול האור והיופי שבכם . תפארת הקיום בעולם שלנו מלמדת ששיא היופי, הצמיחה והקידמה מקורם בגיוון . זו בחירה לא מתוקנת לראות באחר ובשונה ממך איום .כן .עם כיפה וזקנקן הבן שלנו בחר שלא להתגייס בגיל 18 , הוא לומד זה שנה שלישית בישיבה גבוהה, מתנדב שנים בקו לחיים ותוכלו בימים אלו גם לראות אותו רץ בדיונות בהכנה לגיבוש מטכ"ל .אחר . כן . יפה . גם כן . זו בחירה מעכבת צמיחה אמיתית לעודד אחידות ולא מיוחדות . כן . עם חצאית ובטראמפים , הבת שלנו למדה כאן ליד בגדרה , באולפנה למצויינות , שאחוז הבוגרות שלה ,שהן היום רופאות , מהנדסות , עורכות דין מהגבוהים בארץ ( ויש להן 8+ ילדים... ), היא מתנדבת שנים בשכונות המצוקה של קרית מלאכי וזכתה להקים שבט יובל לבעלי מוגבלויות . אחר . כן . יפה גם כן . והתמונות היפות עוד רבות . והן . כאן מול עיננו . ויש מי שבוחר שלא לראות ולהסריט לנו תסריטי אימה . האמת שמפחידים גם אותנו . ואולי שורש האיום , החרדה - מסתווה בזעקות התראה על "סגירת הכבישים" , " ההתחרדות" ,"סגנון התפילות" ," הקצאת אדמה " ומבעד לו נסתר פחד , תהומי ועמוק יותר - שהוא הקושי לראות יופי ,שהוא שונה משלי ולהסכים לכבד אותו ולתת לו מקום . שירת " לכה דודי " בערב שבת , יש לה ובה עבור חלק מהחברים יופי ועונג שהוא לא פחות מהעונג והיופי שיש לנשות הארכיון בעבודתן המסורה והמופלאה , וכמו היופי שיש בשחיה בבריכה או במשחק הכדורגל באותה שעה ותירגולי הטאי צ''י של דור המייסדים ... זו בחירה מאיימת לא לתת מקום לכל יפעה שמבקשת לנכוח . ואני לא תמימה ולא נאיבית שעוטפת במילים יפות מגמות קיצוניות , שקיימות ומאיימות על שלום ארצנו ועמנו . אני בבירור יודעת ,שבמקום בו בחרתי להקים את ביתי ולגדל את ילדי יש חוסן , שהוטבע בו מעת הווסדו , לשמר רוח חופשיה , מכילה ומכבדת , למרות הסערות והרעמים שחלפו ועוד יחלפו בו.

וחשוב לי להבהיר לעצמי ולנו . ביום שנחוש שלא כך הוא . אנחנו כמשפחה לא נהיה פה . וזאת תהייה תעודת עניות למושב לדורי דורות אם אנחנו מפאת הלך קיצוני לא נוכל לחיות פה " ישאבו" לחלל , שנותיר , בכוח של דומה בדומה , כל מחוללי תסריטי " החרדה " במציאות , גם אם לא יגור פה אף לא דתי אחד .

בתקווה למהלכים מפוכחים בוני אמון ואהבה ובברכת שבת שלום מאירה וטובה מלאת יופי

אסתר גופר

אנחנו בחרנו לנהל אורח חיים דתי מוקפד

מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon

בית מדרש אשה .מקום.פשוט . 

נתיב האפרסק 3 מושב ניר בנים 79525

אסתר גופר 

054-3251608 - 08-8502111

  • White Facebook Icon
  • White Twitter Icon
  • White Pinterest Icon
  • White Instagram Icon

© 2016 אסתר גופר . Proudly created with Wix.com