ענן ה כ ב ו ד

אהובות

הוא חיכה לי

מוקדם בבוקר בצומת ביציאה מהמושב

וליווה אותי  בדרך למשתלה

לקנות 2 עציצים לפיזיוטראפיסטיות

של הסבתא שלנו

שהיום שבה הביתה מהשיקום .

כן , עברו כארבעה חודשים

מאז שנפלה אצלנו במקלחת

ואחרי שברים וניתוח

ומסע ארוך ומרשים

שבמהלכו גם חגגה יום הולדת 90

והיא שוב על הרגליים

ובדרכה שלה ׳המתעקשת׳

היא חיונית ׳ובועטת׳

כך שלקראת השיבה הביתה

כל השבוע חילקה הוראות לכולנו

ואני מצאתי עצמי

אמונה על ה ע צ י צ י ם

על ה כ ר ת  הטוב  לאנשי הצוות -

האמת התרגשתי.

אז כשפתחו המשתלה

כבר הייתי שם

וכל הדרך

הוא התלווה אלי

והרגשתי שתולה עליו

את כל המחשבות שלי ;

׳איך זה מאיר לנו כולנו

להודות ולהכיר טוב

לרחוקים , המזדמנים לחיינו

ולא עולה לנו לפני הכל

להכיר טוב לקרובים ב א מ ת

אלינו ׳

האמת , את כל המשתלה

הייתי קונה ונותת

לשני הבנים המופלאים שלה

לא שעציצים זה ׳הסרט׳ שלהם :)

׳הצעיר׳ היה רוב ימי האישפוז בעזה

ובכל הזדמנות , טרח והגיע

ואירגן וסידר והפעיל כל קשר אפשרי

להיטיב ולשפר ולשמח אותה

ו׳הבוגר׳ הבעל שלי עבד במשרה מלאה

יום יום רוב היום בכל מנהלה אפשרית

וזמין לה לכל דבר ודבר ודבר

שלא נדבר על הנכדים והכלות

וזה כל כך קרוב

שזה מובן מ א ל י ו .

ולא מתעורר בנו ה ה כ ר ח

כלל וכלל

להודות , להלל ולשבח .

ורואה אותו תלוי מעלי

מלווה אותי

כמו ׳בועת מחשבות ׳

בקומיקס -

עם סימן שאלה גדול

לנו כולנו

מה ב ז ה ?

הכל היה שקול וחשוב -

איזה עציצים , ואיך לעטוף

ומה לכתוב , ואיך להצמיד

ומתי זה יינתן

בכזאת רגישות ניתנה חשיבות

לכל פרט . היה בזה יופי רב .

והאם כך אמנם אצל כולנו -

כשמכוון ל ח ו ץ  ,

מבעד לתא הקרוב לנו

נפקחת ערות .

וככל שיש ה ת ק ר ב ו ת

והתמסרות נטולת גבולות

נוכח מיסוך של כ ה ו ת .

ושבתי  עם עציצים יפייפים

ארוזים למתנה עם מדבקה

׳תודה מקרב לב ׳

והוא ליווה אותי ממעל ממש

לאורך כל הנסיעה

מבעד לחלון .

וכמה לחש לי -

זה חייב להיות חלק מ ה ח י נ ו ך

לעידון ההרגש בלב המחודש

שניתן לנו

להרגיל עצמנו להעריך כל דבר

שניתן לנו ושאנו מקבלים

לפני הכל ב ב י ת נ ו  שלנו

חובה עלינו כולנו ילדים כהורים

להחדיר בבית ת ח י ל ה

את תשומת הלב

לכל טובה והנאה

שנעשית מאחד לשני

רק זו הדרך לחנך ולהתחנך

דור שמכוון לפנימיות

וזה אצלו בחוש

שאין דבר המובן מאליו .

ביום יום שלנו זה

חייב להיות מ ו ח ד ר

דרך הבלטה והדגשה

שאנחנו מ כ י ר ו ת  טובה

ומשבחות את הקרובים לנו

מבלי שנחשוב שמה שעושים

הוא מחובתם.

וגם על חובה נ כ ו ן  ל ה ו ד ו ת .

כמה בפשטות

זה מזכך את הנפש והרגש .

להרגיל עצמך. עצמנו .

להעריך כל דבר שמקבלת

מהכי קרובים אלי

וזה מ ו ק ר ן בתדרי לב

ומועבר מלב אל לב .

ומה שאנו נפגוש

בגיל התשעים שלנו

יהיה  ההד ברגש

של  כל הכרת הטוב

שניתנה לנו מינקות .

במילים של יום יום .

אנחנו מסכימות להיות

מ ת ח ד ש ו ת

בשפת ההודיה שלנו ב ב י ת נ ו -

שהיא קצת א י ל מ ת

שוקטת , כבויה ולא ערה .

אנחנו מ ת ח י ל ו ת בשינוי -

שמות את הלב

ומשבות את תשומת הלב

בקול ובמילות ברכה והודיה

שראינו , שקלטנו , שהיינו ערות

שנעשה כ א ן בבית טוב .

לי . לנו. לכולנו .

אנחנו נתחיל

ותנועה גדולה תתחדש

בביתנו . בבירור .

בכניסה הביתה

הוא ליווה אותי כמעט עד לדלת

וחייכתי בתודה

ל ע נ ן הכבוד

שנראה לי שאני היחידה בעולם

ששמתי הלב אליו היום

ובזכות שימת הלב

זכיתי לליווי צמוד ולשיעור קומה

שכולו

ת ו ד ה  בבית .

והתקשרתי לסבתא שלנו

ואמרתי לה ת ו ד ה -

והיא ענתה לי

׳אין בעד מה ׳

ו ה ת ע ק ש ת י

( משהו למדתי

ב40 שנות הכרותנו ככלה שלה …)

יש ועוד איך י ש .

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן שאת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

***

וענן ה כ ב ו ד

שליווה אותי הבוקר

לא יכולתי שלא לעשות לו ׳בוק ׳

ואפילו מול המשתלה צילמתי 360 מעלות

שתהיה ע ד ו ת חיה .

שהוא הענן היחיד בשמים

ושהוא בא ל כ ב ו ד י בבירור

כי אני שמתי הלב אליו

בהודיה גדולה

**

רָאִיתִי עָב קְטַנָּה כְּכַף יַד אִישׁ

וְיָדַעְתִּי כִּי אֶת הַגֶּשֶׁם שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ

עוֹד לֹא הִצְלַחְתִּי לְסַפֵּר לְאִישׁ.

נתן זך

ליווי צ מ ו ד שלו אותי

שמה לב אליו

הפלא ש׳חיכה׳ לי ביציאה מהמושב

ענן ה כ ב ו ד היחיד בשמים שבי