עיבר יה׳ ב ש ק י ע ה

כ"ה בתשרי תשפ"ד

אהובות

אנחנו בצהרי היום

כשהשמש בוהקת ממעל ממש

אנחנו מכירות כולנו את השינוי הפנימי

שאנו מתחילות לחוש ,

ובמיוחד בימי ההסתרה ,

כשהשמש השוקעת בשמיים

בגווני אש עטורה התכלת וארגמן ,

וחלק פנימי בנו שוקע איתה .

מאירה לנו יחד

חידוש עתיק

לפיו ה ש ק י ע ה מסמנת לנו הנשים העיבריות

את קיצו של היום האחד ואת תחילתו של יום חדש .

אתן וודאי חשות ׳תשישות׳ פנימית

בעת הזו שבין השמשות

משלל הדיווחים

והחשיפות הרבות מידי לנשמה הזכה והגבוהה שלכן .

אמן וזה יתאים לכן

להדליק נר לסמן לכן ולבני הבית

שיום חדש בפתח

להחליף בגד , להתקלח ,

לשים מפה חדשה

או כיסוי ראש או אפילו רק לסדר אותו ,

לפתוח חלון להסתכל על השמיים ,

להכין לך שתיית ׳הנקה ׳

לסמן תנועה של תחילת יום ולא סוף יום מתיש ומעייף .

כשהשמש שוקעת

עולות שלל מחשבות , תהיות קיומיות , חרדות

זו הנקודה הזו של הסוף שפוגש את ההתחלה בניסתר .

כמו ׳חילוף משמרות׳ מתחת לפני השטח ,

שאנו בדרך כלל לא זוכות להסב את ליבנו אליו .

הימים שעברנו ועוד אלו שלפנינו

גדושים לעייפה במשא נפשי וריגשי כבד ונפיץ

ויש מתת של פלא נסתר

שהוענק לנו הנשים העיבריות

המצויות מאוד ובקיאות ב מ ע ב ר י ם .

בעת הזו של בין יום לילה . בין חול לקודש ,

בין אור לחושך

בין שמיים וארץ ,

בין ישראל לעמים ,

בין איש ואשה

פלא של בראשית הבריאה .

תתנסו . זו מתת מבורכת .

לסמן לעצמכן ב ש ק י ע ה

שיום חדש מתחיל .

טמונות עבורנו , רק בסימון

תעצומות נסתרות מחיות .

אמן

שהיום החדש

והלילה יביאו איתם מרגוע וברכה לביתכם

ובירור

יש בתים רבים

שהשכול והכאב ואי הוודאות נוכחים

בבתיהם

ואין אויר לנשימה .

לכן . ברוך ה׳ ובנדיבותו . יש .

אתן מחוייבות עבורן ל נ ש ו ם .

ועת בין השמשות

היא תזכורת פלא

לקחת אויר . ליום החדש שלפנינו .

חיבוק גדול

איתנו ממש