מניחה את הראש

אהובות

על צג המחשב בבוקר

המתין לי דף ועליו הכיתוב

להסתובב

במציאות

כמו

להסתובב

בחדרי הלב

לשאלתי ל פ ש ר המילים נענתי

׳את באמת לא זוכרת?

באמצע הלילה ביקשת

שאביא עפרון ודף

ושארשום ׳משפט חשוב׳

אז רשמתי לך את מה

שאמרת לי

ועכשיו אני מבין

שמתוך שינה ׳

אז מול ה צ ג

ליווה אותי לאורך ה י ו ם

׳משפט ח ש ו ב׳

כמו ׳כתב סתרים׳

של ח ל ו ם ממשי

׳שירד׳ אליי

עם תמונת מ צ ב

מטרום המודעות

מ ה א נ י הגבוה שבי

א ל י י .

השינה שלנו לעיתים נתפסת

׳כזמן מ ת ׳

בו אנו לכאורה

לא מ י י צ ר ו ת דבר

רק ל כ א ו ר ה

היום כבר מ ו כ ח

שבזמן ה מ נ ו ח ה

המוח מ ע ב ד

את מה שקלט במהלך היום

ושם ׳במהלך השינה׳

מתבצע ת ה ל י ך הזכרון והלמידה

המרחב ׳הסואן׳ של מציאות חיינו

במיוחד בעת הזו

של ההסתרה שבהסתרה

׳שולח׳ אותנו ל ה נ י ח את ׳הראש׳

ל ה ת נ ק ו ת מ׳טרדות׳ היום

ולהסכים במנוחת ה ש י נ ה

ל י צ ו ר לעצמנו

מ ר ח ב של ה ר פ י ה

מתוך אמונה שכל אחת מאיתנו

ביום יום שלה

“שותלת זרע

שצומח במהלך הלילה”

אז ה י ו ם

עם ה מ י ל י ם ה ב ר ו ר ו ת

שהגיעו אליי ׳ מ ש ם ׳

ממרחב ה ש י נ ה והמנוחה

הונחתי בבהירות ובפשטות ישירה

להיות ב ו ח ר ת ׳

׳להסתובב׳ בחדרי ה ל ב

ולנו כולנו מ ס ו מ ן

להיות ׳מקדשות׳

את ה ז מ ן ואת מ ר ח ב

ה ש י נ ה שלנו

בו היצירתיות והיצרנות שלנו

ג ד ל י ם וצומחים בנו

ב נ ס ת ר

כבר ה נ ח ת י

דף ועיפרון ב ק ו ד ש

בזמינות ל ה כ ת ב ה לילית

ממעל ממש

מתוך מ ר ח ב י ה ל ב

במילים של יום יום

הימים מבקשים אותנו

להיות י ש נ ו ת טוב בלילות

ל ע ו ר ר אותנו מפנימיות ה ל ב

להאיר את ה י ו ם שלנו

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

*

בתמונה ׳הכיתוב ׳ מהלילה

ותמונות ׳המתעדות׳

הצלילות הקרה היום בשקיעה

מ ר א ו ת של מתת

ה ה ת מ ד ה

[ואפילו בהסתרה][מניחה את הראש]