. מילים . 

בשפת המראות   

מבית מדרש אשה 

מוצאי שבת

מוצאי שבת . בבית שלך . אמא . בלעדייך . אמא אהובה שלי . שלנו כולנו . עד לפני השבוע האחרון היה לי ברור תמיד שאני עם כל המילים שבי , שכשתגיע העת ידייק לי רק לשתוק . ידעתי שאת כל מה שהיה לי לומר לך .אמרתי . לפני ולפנים. אין לי מה לומר לך ,שלא אמרתי לך ,שלא שיתפתי . השבוע נפתח בנו מימד . המילים מבקשות לנכוח. השבוע העזתי להתקרב מעבר ומבעד . העזתי להיות שם איתך קרוב קרוב גם כשצל הד המוות ריחף מעלינו. שתינו . נתת לי את כל הכוחות לעמוד מול הרוח שבגוף והגוף שברוח. לחשת לי בין הצללים . בלילות לא לילות . מילים של עוז שכולן את . ואני נתתי לילדה שבי לרצות , להיות לך לבת לאם .באחד הלילות ,כשאת עוברית ומסוגרת , אזרתי עוז לשאול אם תרצי שנישן יחד והחיוך שלך נשא אותי למיטה שלך כמו שהייתי קטנה וישנו כפיות . מחוייכות . הגוף שלך עטף אותי נתן בי כוח . לימדת אותי רזים של המלכות שבך . כל יום ומה שזימן , שאיפשר . שבוע שהתנתקתי מהעולם ואת במקביל החלת להשיל חושים ולהתעבר . נשמתי כל שביב שבך . נתתי לך לתת לי למרות שאת זו שלא הפסקת להודות . דרכך בשבוע הזה למדתי איזה אחים מופלאים יש לי , איזה ילדים נדירים את זכית לגדל , רחל הבכורה שלך , עם לב ותעצומות יחידאיות , שדאגה יום יום לכל צרכייך , הכירה לפני ולפנים תמיד תמיד מה נחוץ לך ואתמול כן אתמול הספיקה בבוקר לגזור כתונת לילה ולתפור לך שרוכים שיהיה לך נעים וקל ונוח , היא הייתה שם תמיד כמו כל הבכורים לספוג את חיצי התיסכולים והקשיים שאלינו לא הגיעו ואת לא הפסקת לומר " איפה רחל? " רחל יודעת תשאלי אותה " " רק רחל " ואבי שבעדינות הנשמתית שלו עטף אותך שבועות שלמים שהגיע להיות רק איתך , במוזיקה , מילים רכות שואלות , מכבדות מבינות לליבך ובשבוע האחרון שמו היה שגור על שפתייך " אבי " אבי" אבי " ובני הנסיך עם חוש ההומור והענייניות תמיד איתגר אותך" את יכולה " תחזיקי חזק " וכל ערב היה זה שליווה אותך לחדרך לשנת הלילה שלך והוא היה זה שבאומץ אמש בשעות המאתגרות היה נחוש לתת לך את השקט והמנוחה בחדרך במיטה שלך ובחיוך מקפיד לשאול שוב ושוב " נעים לך " ולא היה מניח לך עד שלא ענית לו " מאוד " וזכית לבת נוספת הכלה שלך רחל היחידה במשפחה שבמשך שנים התקשרה אלייך יום יום לשאול לשלומך להתעדכן בחייך . כמה אהבת אותה . והילדים של הילדים שלך הנכדים והנינים היו מחוברים אלייך אחד אחד בדרכו שלו בדרכה שלה אמש כולם נאספו ליד מיטתך ליוו אותך בדרכך האחרונה באומץ ובאהבה אין קץ .

אמש . אותו היום . היום הזה הגיע . היום שפחדתי ממנו שנים . עשרות שנים . את המודעה עם השם שלך ושלי .תמר בת אסתר על דלת הכניסה לבניין . ראיתי מול עיני. פעמים רבות עוד קודם להיום. פחד קמהי של ילדה אמא, אשה, סבתא ,שהולכת לאבד את המסד של שורש חייה . אמא את האשה היחידה בעולם שמכירה אותי מהיום שנולדתי , מכירה בי כל חלק ומימד . את הנשימות השלוות האחרונות שלך ליווה כאב חד שדמה לניתוק חבל הטבור שבכל אחד מאיתנו . אנחנו כולנו מסתובבים בבית . שלך . מחוסרי בית . היית הבית של כל אחד ואחת מאיתנו . בדרכך הנדירה . אמא . אנחנו כאן כולם בנו לצעוק . ערב שבת . שמיים . צדיקה מגיעה אליכם . אשת חייל . שידעה לחיות כל יום מחייה וידעה למות . מלכה . מגיעה אליכם מלכה .

פנו לה מקום מתחת לכסא הכבוד היא ראויה . אנחנו כולנו עדים ואת אמא היי מליצת יושר לכל אחד ואחת מאיתנו . ואנו יודעם את תמשיכי ללוות אותנו בלידות , בחתונות ובכל הארועים של חיינו . עכשיו אחר געגוע ארוך את עם הפלומה שלך . אבא שלנו . זה לצד זו . יונה פלומה בן רחל ואברהם . תמר בת אסתר ובנימין . ואנחנו תמיד נהייה איתכם . במורשת חוכמת האבות והאמהות שידעה לחבר ולקשור בשמות . משפחה לכל דורותיה . אוהבים אותך מלכה שלנו . אוהבת אותך המלכה של חיי .


מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon