לחם מן השמיים

אהובות

נכנסות אל השבת שלפנינו

שבסגולתה לה א י ר בנו

את פנימיות ה א מ ו נ ה שבנו

וניטעת עבורנו ה ד ר כ ה

‎אַל-תִּירָ֒אוּ֒

‎הִֽתְיַצְּב֗וּ

‎ וּרְאוּ֙ אֶת-יְשׁוּעַ֣ת יְהֹוָ֔ה

‎אֲשֶׁר-יַֽעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם

י צ י ב ו ת פנימית

שמוקרנת אל ה ע מ י ד ה שלנו

אל מול ה מ צ י א ו ת

אל ת י ר א י - התיצבי ו ת י ר א י

מסומנת לנו ׳מוגבלות׳ וסגירות

דרך ה א ר ץ

נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ

סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר

ומוטמעת בנו ה פ נ י י ה׳

אל נתיבי ה א מ ו נ ה שבשמיים

שמעל דרך ה א ר ץ

‎יְהוָֹ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּֽחֲרִשֽׁוּן:

‎וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה

‎ הִֽנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן-הַשָּׁמָ֑יִם

בשפת רז פנימית ועמוקה

‎יִלָּחֵ֣ם לכם - לכם לֶ֖חֶם

מבקשת אותנו ל ה ת ע ו ר ר

ל א מ ו נ ה

ולהתפקח אל מול כל

מציאות של מ ל ח מ ה

על הפרנסה על השקט על הגבולות

על הילדים על הזוגיות על הזיווג

יש בה ל א ו ת ת לנו

בשפת הפנים של ׳מלחמה׳

ש נ י ס י ו ן

א מ ו נ ה לפנינו

לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ

הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתֽוֹרָתִ֖י אִם-לֹֽא

והשבת יש בה ל ה א י ר בנו כולנו

את גודל הזכות

להיות

מאמינות בנות מאמינות

וא מ ן

מול שתי החלות בשולחן השבת

נזכור את אור

לֶ֨חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה

שהברכה והאכילה בקדושה

יש בה להאיר את

את ה א מ ו נ ה

שלנו

שהכל הכל

‎מִן-הַשָּׁמָ֑יִם

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

לשבת מאירה ומבורכת לנו כולנו

[ואפילו בהסתרה] [לחם מן השמיים]