יש בך ג ו ד ל

אהובות

פסיעות קטנות

בשביל בין הבתים

המוביל לשדה הפתוח

מול קו האופק שבוער בלהבה

בין הבתים לשדרת העצים

במבט מתפלא ושמח קורא בהתלהבות

׳קיעה שדות׳

עוד לא בן שנתיים

וכבר יודע ללכת מרחקים

כשלא נותנים לו יד

ושמח להרגיש ע צ מ א י בשטח

במרחבים הפתוחים ובשדות ׳של סבתא׳

כל ניסיון ל ח ז ו ר

לכביש , שביל מהמרחב הפתוח

מלווה ב׳לא באלי׳

שיקוף כנה ופשוט

של הכמיהה הטיבעית שלנו

לנוע בחרות ב מ ר ח ב י חיינו

כשעין טובה מביטה עלינו

וקוראת לנו בשפה פנימית

מלאת אהבה ואמונה

ג ד ל י !

ואנחנו כולנו

בימים אלו לפני שהלבנה במילואה

בקצה הַיֵּרָח החשוך

החותם בפנימיותנו ע ו נ ה

אוספות את קצות ׳השורשים׳ שבנו

שהתעמקו והתחפרו באדמת חיינו

בלילות החורף הארוכים

ומחכות לקריאה שתלווה אותנו

באהבה ואמונה

׳ג ד ל י !׳

העשבים העדויים ביהלומי מי הגשם

מתחת לאילנות ששבטיהן מנצים

והשרף שהחל לעלות בין זמורות הגפן

מאותתים לנו באור נ ס ת ר

שימי השפל וההחשכה החורפיים

הכרחיים עבורנו ל צ מ י ח ה

ושמאוד ג ד ל נ ו

מתחת לאדמת חיינו

ולפני שנעז ונפרוץ באביב שלפנינו

אנו בפסיעות קטנות

נקראות להיות נעות בחרות

במרחבים הפנימיים שבנו

מול האופק ה ז ו ה ר

בהתקרבות מחבקת לעצמנו

בעין ט ו ב ה ובאמונה

ששמה את ה ל ב שלך בך-

ומאירה אותך למולך

ואומרת לך בקול פנימי

ממש ג ד ל ת !

אמן וכולנו בימים אלו

בעת הזו של ההסתרה שבהסתרה

כשהקור מצמית ומראות החוץ מכווצים

נבחר לפגוש מרחב וקו אופק פתוח

ובפסיעות קטנות קטנות

נסמן שבילים שירחיבו בנו ה ל ב

ויחזקו את קולות ה א מ ו נ ה

שלך בך

יש בך ג ו ד ל!

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה בבוקר שלכן

*

אין לך כל עשב ועשב

שאין לו מזל ברקיע,

שמכֶּה אותו ואומר לו

'גְּדַל!'

[ואפילו בהסתרה][יש בך ג ו ד ל]