חניכת ה ח נ י כ י י ם

אהובות

מתח דק מוחזק אצלנו כולנו

בשבילי ה ח י ו ת ,

כל אחת ו א י ב ר המטרה שלה ,

שנבחר לה כ מ צ פ ן לדייק את נתיבותיה .

רגישות בגוף שנעה בתוכנו

כסיפור בתוך סיפור .

ומבקשת אותנו ׳ללכת שבי׳ אחריה

בחקר , שאלה , התבוננות ולמידה

להאיר בנו את רזי ההתפתחות

הגדילה והצמיחה שלנו .

מי מאיתנו עם רגישות

במרפק , עין , כף יד , גרון , כתף ,

אדמומיות , כף רגל , אגן , פצע בפה ..

איבר ׳מטרה׳ ש מ ו ד ל ק

כדי לכוון ולהאיר לנו הדרך .

אשתף בהארות ממסעותי עם

איבר ׳המטרה׳ שנבחר לי

( סביר להניח שהנשמה שלי ב ח ר ה בו

ללוות אותה עם הכניסה לגוף בזה העולם )

ח נ י כ י י ם .

יש לי שם י ר ו ש ה גנטית

שיכולה הייתה ׳להרדים׳ את הרצון להבין ולחקור

ואמנם כך היה בצעירותי .

כשהולכתי ׳ שולל׳ על ידי רופאי שיניים

שמבינים ב׳עצים׳ אבל לא באדמה שאוחזת בם .

עם השנים ל מ ד ת י

דרך דלקות חוזרות , אדמומיות , דימומים

שה ח י ב ו ר בין הרקמה העדינה והרגישה

שנטועות בה סדרות גרמיות קשיחות ומובנות.

כאדמה ששורשי השיניים מוטמעים בפנימיותה

מכוון אותי להתבונן על ה ק ו  ה ת פ ר

שבין הרכות לקשיחות , בין הגלוי והנסתר ,

בין ה ב ו ל ט לבין השקוע ,

בין הפעילות לסבילות שבי .

פריצת ד ר ך בחקר החלה עם התפתחות

הרגישות שלי ל ש פ ה

ולהבנה מקבילה שרק עם השנים התחברה ,

שמילת ה מ פ ת ח שלי

היא בשורש ח . נ . ך.

בחיבור הדק דק בין ח נ י כ ה

במובן של ל ח נ ך  ללמד וללמוד

כחלק מהתקשרות  בין אישית מתמשכת

וחניכה במובן של ל ח נ ו ך

כמחויבות להתחדש , לחדש

ולהנכיח את הנסתר בגלוי

כש׳קיבלתי׳ את מילת המפתח שנעוצה

בלב ליבו של איבר המטרה שנבחר לי

ח נ י כ י י ם - ח . נ . ך .

קיבלתי א ו ת  עמוק פנימי

להתייחס אל כל גילוי חיצוני ׳מודלק׳ או רק ׳מהבהב׳

בחניכיים שלי כהכוונה ודיוק שלי בדרך .

אודה ואתוודה שעד לשבוע שעבר

׳לא חשתי ׳ ב ח נ י כ י ם שלי

הרגשתי שאני על קו מאוזן שבין

חניכה והתחדשות;

שדות החקר בטבע הפנימי מועשרים

ונבנות יחידות דעת חדשות  משובחות

חונכת את עצמי ומתחדשת

והכתיבה היומית היה בה להאיר ולחזק

החיבור בין המתרחש ׳בשורש׳ לנגלה בחוץ .

הכל ׳נפלא׳ ומרשים עד לשבוע שעבר

שבו החלו ר ג י ש ו י ו ת

שייחסתי אותן ׳לקלמנטינות׳ ( פעם זה היה ׳קיוי׳ :))

ונוהל מי המלח , וצחצוח החניכיים ושטיפות ו…

אי הנוחות מתחילה להיות מ ו ר ג ש ת

קוראת לי לשים שם הלב ;

וכמי שעברה ׳שינטועים׳ לא מעטים

עם חיזוק והחלפת ׳אדמה ׳ בהתערבויות מורכבות

חדה מאוד ה ר ג י ש ו ת להכוונות חדשות ;

האם ׳לועסת׳ נכונה את תנאי המציאות

איפה ׳נסחפת׳ ואיפה ׳איתנה ׳

ממה ׳מתעלמת׳

והאם ממתינה מידי ׳ במגדל השן ׳

איך נרתמת ׳לגשר׳ בין ניגודים

ומתי ׳נסוגה׳ לאחור

משתפת אתכן ב׳מערך׳ השאלות הפנימיות

שעם השנים מתחדד ומתדייק ומורחב

שלמדתי עם השנים

שברגע שנותת לו  להיות נ ש א ל  בי

י ו ד ע ת . את הכיוון וההכוונה

שהגוף שלי בא לדייק אותי אליה .

והפעם . החניכיים קוראות לי :

ל צ א ת . זו העת .

מכירה את ה ק ר י א ה -

פעמים כשנטועה מידי פ נ י מ ה בחקר

בהתלהבות של העמקה .

אילולי ׳הקריאה׳ של ה ח נ י כ י י ם

לא הייתי י ו צ א ת לאור כלל -

לחשוב על זה ׳שמדרש אשה׳ , ׳מה העונה שלך?׳

׳אי תנועה ׳ , ׳המרקיה׳ , ׳גוף.טבע. שפה׳ ,

׳ לכי לך - לכי אלייך׳, ׳ הופכת פירצה לפתח׳ ,

׳כתר יתנו לך ׳ ….

באו ל ע ו ל ם בזכות ה א ו ת מה ח נ י כ י י ם

לחנוך ולחדש

לתת להסתר להתגלות במלכות ה א ס ת ר .

משתפת מתוך ה ד ו ג מ א האישית

ואיבר המטרה שנבחר לי . ב ח ר בי .

להאיר לנו כולנו ש פ ה שמצויה בגוף שלנו

ורוב הזמן נתפסת כ מ ג ב י ל ה

מכאיבה , מאבנת , ׳משתקת׳

כשלמעשה היא שפת ה ד ר ך

והמצפן הפנימי שלנו.

כל אחת וה ב ר כ ה שניתן לה

בדרכה שלה להביא לעולם .

ושפת ה ק ו ד ש בה ה מ פ ת ח

להאיר לנו צלילות וכיוון הדרך

במפת סתרים מפעימה ומרגשת ;

כתף - תיכף . בוהן - הובן . מרפק - מפרק.

יד- די . עין - יען . ברך - רכב . עקב - קבע .

אוזן - אזון , אף. אוזן . גרון - אף על פי .

מצח - צמח . שד - דש . ינק - נקי .

עור - אור . ראות - רואות . לבלב- בלבל .

עצם - מצע . רחם - חרם , מחר , רמח.

שחלה - חלשה . עצב - צבע , בצע .

בקע- קבע . אכל- כלא . מוח - חום .

צירפתי רק ׳מצרפים׳ שפתיים ראשוניים

לעורר התנועה בגוף ובנפש

לחקר , התבוננות

למ ת נ ו ת שניתנו לנו

להתחבר למקור ולשורש ייעודנו

וכוחות נשמתנו .

הגוף ת מ י ד יודע .

נשמח לשיתופים של תובנות

והרהורים מדעת ׳ איברי המטרה׳ שלכן

יהיה בן וודאי להאיר לנו כולנו הדרך

חיבוק ליום מבורך

אהובות אמיצות

*הודיה ל @אלירז פיין על ׳השאלה׳

בהרמה ל ה נ ח ת ה :)

קו הח י ב ו ר ׳החניכתי׳ בקשרי האדמה והשורשים בכתום וירוק 🥕