top of page


מילים . בשפת מדרש אשה 
אסתר גופר 

וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה

זמן ת ג ו ב ה

אהובות

׳זמן תגובה ומרחק עצירה׳

הכותרת של הפרק

בחוברת לנהיגה מונעת

שהונחה כאן על השולחן

עוררה בי חיוך ותהיה

׳שהתכתבה׳

עם ההתבוננות שלי

בימים אלו

על ת ג ו ב ת י ו ת


׳תגובה לא מתאימה תמחק׳

׳לא למהר להגיב ׳

׳להגיב או לא להגיב ׳


אז מה עכשיו ?


פשוט


*׳מרחק תגובה + מרחק בלימה = מרחק עצירה׳*


זו ׳הנוסחא׳ המוצגת

בחוברת של

נ ה י ג ה מ ו נ ע ת


על מנת למנוע

ה ת נ ג ש ו ת ׳חזיתית׳

בשבילי החיים

בין רצונות, מחשבות , כוונות

מאוויים , דעות , רגשות

יש מקום לתת את הדעת

ל ז מ ן ה ת ג ו ב ה


הסביבות בחיים בהן

זמן תגובה מהיר . קצר

הכרחי ומוערך

הן ה ש ר ד ו ת י ו ת


ואנו נותרות

עם מ פ ת ח פנימי מאיר

להתבוננות עלינו

ועל ה ת ג ו ב ת י ו ת שלנו


תגובה מהירה =

את נלחמת . את מתגוננת .

תגובה מושהה =

את בשלום . את בטוחה .


כשאנו בוחרות ל ה ש ה ו ת

את התגובה שלנו

אנו מאפשרות ל ת ו ד ע ה

לעבור ממצב הישרדותי

לחוץ ,מתוח ועמום

למצב של רגיעה

מפוכח , צלול ובהיר

ה"עצירה לרגע" את ה ת ג ו ב ה

היא ה ח ר ו ת האמיתית

שניתנה

למותר האדם שבנו

כברכה ומתת -


לנכוח כאן ועכשיו

להזכר ב א מ ו נ ה

להתעורר ל ת כ ל י ת

ולהכרה המאירה

את מ ל כ ה


׳העצירה לרגע ׳, בה ,

שברירי הזמן

המאפשרים לך

להניח יד על הראש

ולסדר את ה כ ת ר -

את בהירות

תודעת ה מ ל כ ו ת

שבך . שבנו .


זו ׳שמזכירה׳ לך . לי .לנו .


הכבודה׳ שלך פנימית

ואין מי שיכול אי פעם

לפגוע בך

או להסיר את ה כ ת ר

מעל לראשך


מ ל ב ד ך .


במילים של יום יום

מתבוננות על

׳זמן ה ת ג ו ב ה ומרחק ה ע צ י ר ה ׳

ביום יום שלנו -

למילים ׳שמצמררות׳ אותנו

עשיה שלא נראת לנו

דיבור ש׳מכעיס׳ ומטלטל אותנו

מבט ש׳פוגע׳ בנו

התנהגות ש׳מערערת׳ אותנו


הבנו .


מתרגלות ה ש ה י ה

בתגובה מותנת מורגלת

מסכימות ל נ ש ו ם

לאפשר ׳לשורדת׳

הגלותית שבנו

החווה נפ ר ד ו ת

להתחלף עם

׳המלכה׳ הגאולתית

זו שעל מקומה

הזוכה להיות

מ ח ו ב ר ת

ומחברת

בין הארץ והשמיים

שבעולמה . עולמנו .


כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר


וזוכה להזכר בברכה שעלי

ובהכרה המפוקחת ש י ו ד ע ת

׳כל מה שמולי קיים בי׳


חיבוק גדול

אהובות אמיצות

אמן ואת המילים תפגושנה

בבוקר שלכן


*


׳היחס שבין המלכות לבין הכתר.

בין המקום הנמוך ביותר בעולם היש,

לבין המקום הגבוה ביותר בעולם האין.

החיבור ביניהם,

הוא החיבור בין ה'אני' לבין ה'אין'.

זהו החיבור

בין הענווה הגמורה לגדולה הגמורה.

המלכות היא סמל לגדלות

והכתר הוא סמל לענווה,

ובמקום שאתה מוצא ענוותנותו

שם אתה מוצא גדולתו וההיפך.׳

コメント


מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon
bottom of page