הֲרָמָה לְהַנְחָתָה
אהובות
היום נגלה מחדש ההר גבוה ששם לב העולם.
כשפתחתי הטלפון לאחר שעות הדממה
ונגלה לעיני שיח ער
על ׳חלבונים וחלמונים׳ ,
חייכתי בהודיה גדולה.
המילים שלכן
ליוו אותי ברכות ׳קיצפית׳ ל י צ י א ה
בין מדרכות נושאות מספרי שורה וחלקה
בלב ירושלים . קרוב לבית הילדות שלי .
היה ברור לי
שנשלחה אלי דרככן באהבה
מתת מלאת ברכה
בחזרה מבֵּית עוֹלָם
לעולמנו המופלא .
נבחרתי לעלות אל ההר כשהשמש רכנה ממעל ממש
ולרדת לאור אודם שקיעתה .
ובין הזרים הרבים זכיתי לחבק אשה ואמא
שהשאירו על ההר חלק מנשמתן
ברכות עוטפת אור .
מבט אחד לשמיים האיר בבבהירות
איך אנו ברקמה נשית אנושית אחת
נושאות מבנה פנימי נדיר
שמאפשר לנו לשאת הפכים באחדות שלמה :
עלייה וירידה
חיים ומוות , צמיחה וקמילה
מתוך יציבות מ ש ל י מ ה .
בעת הזו של ההסתרה של ההסתרה
המעברים האלו הלכאורה ׳חדים׳
הם ההצלה והברכה שלנו
בין מרחבי אור גנוז וטהרה
וכוונות קדושה תמירות
לפרטי היומיום הפשוטים לכאורה
שהם הם מאפסי הגבהים
משווי הלחצים
המרפים
ומבריאים את חיינו .
אז חזרתי הביתה עם חשיכה
ושיח ה ח ל מ ו נ י ם
היה בברכה
כהֲרָמָה לְהַנְחָתָה
ותזכורת שעבר זמן רב מידי
מאז הכנתי בצק לפסטה טריה
מקמח כוסמין
לרביולי בטטה מהממים
זה כבר לשיתוף נפרד
*
התמונה מהיום בהר הרצל
מעטרת את מילות השיר המופלא של זלדה
כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי
שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,
הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי
חיבוק להמשך ליל מנוחה
אהובות אמיצות
כל שושנה /זלדה
כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי
שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,
הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי.
בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת
צִפּוֹר סַפִּירִית
שֶׁשְּׁמָהּ “וְכִתְּתוּ”.
וְנִדְמֶה
כֹּה קָרוֹב
אוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,
כֹּה קָרוֹב
נִיחוֹחָהּ,
כֹּה קָרוֹב
שֶׁקֶט הֶעָלִים,
כֹּה קָרוֹב
אוֹתוֹ אִי –
קַח סִירָה
וַחֲצֵה אֶת יָם הָאֵשׁ.
פנאי, שירים, הקיבוץ המאוחד,
תשכ”ז – 1967
