ה ד מ מ ה .

ה ד מ מ ה . הימים בם משב צלול של נגינה . שירה . לא חדר את גדרי האבלות שלי . מתמסרת . מודה על הדיוק . מוקסמת מהאורה והשמחה שמסביבי . ונושאת ברוך את ההפכים שמבקשים לנכוח בימי . אין מנגינה שיכולה לפרוט על מיתרי הלב הכמהה . עורג . מתגעגע . חסר . פועם . מבקש. אמא . שנה לפני . ללא תנועה של ריקוד בגופי . רוממות ידיים של משובה והגיית שפתיים משוררת . נסיעות ארוכות ללא צלילים מלווים . נפער רווח גדול . הדממה שבלב בין דפיקה לדפיקה . הדממה הזו היא שלך . יש הוויה פנימית מלאת חיות בה ד מ מ ה . אפילו המילים שבי נעתקות .

זה לא מה בכך .חשה שנחתם בגוף . להיות נטולת דיבר אחד מעשרה . כבד את אביך ואמך . כמה זו זכות זמנית .

ממלאת מקום המנגינה . היצירה . מורשת אם . הידיים שלי מלאות . יום יום . יוצרת עצמי לדעת . מודה על הפתח שנפתח . יום נפלא לנו . צלול . מחבק . רוצו להתקשר לאמא שלכם . תקבעו איתה דייט . אבא זה בכלל נפלא . בן . בת . חבר . חברה . יום משובח . מודה עליכם