'השתגעות טובה' לגשם

בין ז' לח' במרחשוון

אהובות

לפגוש את קצה קיצו של היום

על המצוק ,

כשהשמש חודרת את מעבה הערפל

בכתום עז ואודם

שמתרככים באופק האפור

זו הייתה ׳השתגעות טובה ׳ ממש .

להסכים לפנות ,

גם כשהלב מלא

בתוגה מרטיטת לב

שנאספה

מבוקרו של יום

על הגבעות של הבית

מול האמא חברה

שנפרדת מביתה בתום השבעה

וצהרו של יום בצפון

במעגל נשי עטוף ומחבק

במלוא תפארתו

לפני סעודת ההבראה .

לפנות מקום

לאפשרות שהלב יגעש

מההוד מלא ההוד

של השקיעה על הצוק .

שמעתי היום

שנשמה שעוזבת לעולם שכולו טוב

כל האיכויות , המידות , תיקונים שלה בעולמנו

הם ה פ ק ר

לנו לאמץ לקחת על עצמנו .

ואני לקחתי משתי עלמות האור הנדירות

שידעו לרקוד את חייהן

עוז ׳להשתגעות טובה ׳

התחייבות להמלט מרגילות

משמימה של לב .

פסענו בשמורה

קרוב לגדר

והשמש השוקעת

פינתה מקומה ללבנה החצויה

בתזכורת של קצה ז׳ במרחשוון

להתפלל ל ש א ו ל ג ש ם

עת ל ה ג ש מ ה !

לא די בלהשיב את ה ר ו ח .

יש עת ל ר ו ח נ י .

וזו עת ל ג ש מ י .

כמו תזכורת סמויה לכל אחת מאיתנו

שלפני שעת ההסתרה שבהסתרה החלה

סימנו לעצמנו שאחרי החגים

אנחנו מ ת ח י ל ו ת

להגשים

כל אחת וחלומות אלול שלה .

העוצמה האצורה

בתוכניות רבעון שטווינו ,

פליירים שעיצבנו ,

מערכי שיעור שהכנו ,

מיזמים שעוררנו

שנת שבתון שחלמנו

כל זרם הרצונות

מכוונים אותנו היום ביום הזה ממש

לתעל אותם

לתפילה השואלת ג ש ם .

תתחילי ל ה ג ש י ם !

השאלה הפנימית

פוגשת אותנו

ביום הזה

במחשבות מילוט :

׳ מה יהיה עם גשמים בשדה הקרב ׳

׳מנהרות והצפות ׳ ׳ בוץ וקור בלחימה ׳

מרחבים שמרחיקים אותנו מעצמנו

ומהאמונה ב ב ר כ ה שאנו שואלות בטל והמטר .

ומ ה ש א ל ה שאנחנו לא יודעות

מה לעשות איתה ל ה ג ש מ ה .

׳מה שייך עכשיו׳

זו התשובה שמכבה

את תנועת החיות שמבקשת

איים של ב ר כ ה

בין ימי הניחומים והניסיונות

׳לחזור׳ לשגרה .

אנו מסמנות

לנו

שאין לנו ׳לאן לחזור ׳

אנחנו מתבקשות

׳לקדם׳ המלכות מעלה , מעלה .

ובבירור גדי רופא השיניים

אבא של מעיין

שמחר יחזור לפגוש את לקוחותיו

פעורות הפה

טל ומטר הדמעות שלו

יהיו חלק מהסתימות

אם הוא יכול אנחנו מחוייבות !

להתחיל בקטנה ל ה ג ש י ם

כל אחת ו׳הקטנה׳ שלה

מסמנת לנו

להתחיל בגשמי של הבית

ממש ממש

במילים של יום יום

לי עלה היום

שזו העת להתחיל

עם ׳גשמי הברכה׳ השנתיים

שירשתי מאמא שלי זכרונה ברוך,

שקמה כל יום מחייה בבוקר

והדבר הראשון שעשתה

להניח סיר מרק .

כזה פשוט וכולו

משיבהרוח של הבית ומוריד ׳הגשם׳ ,

פותח ומחבר הלבבות .

נעשה סדר ב ה ג ש מ ה

זה לא שאני שולחת אותנו להגשים

את עצמנו בעת הזו ב מ ט ב ח .

אני מסמנת לנו

שיש לנו חוכמת

לב בידיים

שיודעת להיפתח

מתחילות מ ה פ נ י ם

החוצה .

סירי המרק

מיום ליום יפתחו הלב

ויעוררו אותנו

לחשוב מחוץ לקופסא

איך אנחנו מניעות מעל טעם ודעת

את שהתפללנו עליו שיתגשם

בשנה זו .

ואם אנחנו לא שכירות

אלא עצמאיות

הדרך להחיות את ׳לב האבן ׳

שהתאבן מהלם וחרדה

עובר דרך יד

שמחזיקה קערה מהבילה

של מרק חם

ומשם

יפתחו עבורנו שערי שמיים

והבטחת הפרנסה שניתנה לנו בראש השנה

נפתח לה אנחנו את הפתח להתחיל להתגשם .

אז איך אתן זוכרות לשאול הגשם מחר בתפילה

ואיזה מרק אתן מכינות מחר ?

:)

אתן מסודרות

מצרפת לכן קישור

באהבה

ל מ ר ק י ה׳

כש׳השתגענו׳ יחד

שנה שעברה

כל בוקר בהנץ

הנחנו סיר מרק ☘️

מוזמנות להתגשם לאט לאט באהבה

חיבוק גדול אהובות

ליל מנוחה

ושינה טובה