האחד . בריבוי הפנים

אהובות

יום מ ל א ב כ א ב

שאיפשר לנו להתבונן

על ה י כ ו ל ת שלנו

שלא לראות ה כ ל

מתוך ה כ א ב

כשעיניים קטנות

מ ת ר ג ש ו ת

משעות הבוקר המוקדמות

נשואות מ ע ל ה

ל ר א ו ת

שאנו ר ו א ו ת

ומאפשרות

ללב ל נ ו ח

כשהתחושות הסוערות

ע ו ל ו ת

ל ה י ו ת קשובה

פנימה ו ל מ ע ל ה

ל כ א ב והתוגה

האכזבה והתסכול

שנוכחים י ח ד

עם ה ח ד ו ו ה

ההתרגשות והפליאה

להיות

נ ו ש א ת ה פ כ י ם

נבראנו

נושאות בפנימיותנו

א ח ד ו ת מסותרת

בשפת ה ג ו ף וקול ה נ ש מ ה

שמגלה בנו

שכל נ ש י א ה

חתום בה ס ו ד

להיות תוחמת

מ ב ד י ל ה

ו מ ח ב ר ת

מ כ י ר ה באיכות

ובמהות ה ע ל י ו נ ה

שלא ׳מבטלת׳

האחת את השניה

אלא מ ש ל י מ ה

ב א ח ד ו ת

קשובה ל ל ב

החדווה את ה כ א ב

ה כ א ב את החדווה

נ ש י א ה

שמעלה בנו

ה ש א ל ה בהשאלה

מאיזה מ ק ו ם

אני רואה את

ה מ צ י א ו ת

האם ערה למבט שבי

׳שנותן מ ק ו ם ׳

ל מ ו ר כ ב ו ת

ולא מנסה

ל ש ט ח

ומכירה בכך

שאפשרי לנו .בנו.

ג ם ו ג ם

ולא רק

א ו .א ו .

וממשיכה וש ו א ל ת

איפה נ ו כ ח ו ת

ה ל ב שלי

וכדי להיות ע ו נ ה

מחוייבת ל ש ה ו ת

עם דפיקות הלב המואצות

לחוש ה כ א ב

לא ל ב ר ו ח

לבחור

להיות ׳מסכימה׳

ולא נ א ב ק ת

ו׳מעלה אבק׳

שמסתיר

לי אותי מעצמי

ומעלים

את ה ח ד ו ו ה

שנמצאת ב ת ו ג ה

שמסמנת לי

שמחויבת

ל ה ע ל ו ת

את נקודת המבט שלי

מ ע ל ה

להיות רואה

מבעד ל ס ע ר ה

ומכירה בכך

שלא הכל מ ב י נ ה

ומתחזקת בהכרה

שדרכי ה׳

מתגלות ב א ח ד ו ת

ש ב ר י ב ו י פניהם

׳ואין דבר ר ע יורד מלמעלה ׳

וכל ר א י ה

שלא ׳בהסכמת׳ ה ל ב

ת ר א ה לנו אך

ר י ב ו י פ נ י ם

מלא בניגודים וסתירות

במילים של יום יום

ואמן

נ א פ ש ר ללב

ל נ כ ו ח ולא ל ב ר ו ח

ולזכור

להיות מביאות

א ו ר ועוד א ו ר

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

השקיעה ה ב י א ה איתה יום חדש

אמן אך לטובה וברכה

*

ואמן נהייה תמיד זוכרות

׳ואנחנו כולנו

בעצם ׳מגיעות׳באמצע הסיפור

ו׳הולכות׳ באמצע הסיפור

וזה ׳מקשה׳ מאוד

להבין את ה ס י פ ו ר כולו׳

הן לא ב א נ ו

ל ה ב י ן

נשלחנו ל ה א מ י ן

ואך ל ב ט ו ח

אמן ואמן

׳שומרות׳ על

לב פ ת ו ח