"אל תכבי את האור"
" אל תכבי את האור " העיניים הקטנות והמאירות שלה מבקשות , עת דמעות קטנות ממלאות אותן ואני יושבת לידה והידיים שלי חופנות ברוך את השיער הדקיק והנעים שלה " תודה על הכל " היא לוחשת ואני מחייכת ומספרת לה בחן והחסד שבה "את מדהימה ואהובה ואנחנו כולנו משוגעים עלייך , נכון , שאת יודעת ? " והעיניים שלה מסרבות להעצם והן מכוונות " את תהיי בסלון נכון ? ותבואי מידי פעם ? " כן . אני פה איתך . ממש כאן איתך . והשחר עלה על שתינו . אחרי לילה עם רצף קימות החיוך שלה קיבל את פני בבוקר .
" בואי. נקום " אז קמנו שתינו מהלילה החשוך של השנה , זה שלפני הדלקת הנרות על הנפלאות ,
אמא שלי ואני .
והלב שלי מלא בהלל והודאה ,
אני בת הזקונים שלה והיא המלכה שלי .
ומודה יום יום עליה ועלי . על ניסים ונפלאות .
המשך יום ניסי לנו כולנו . אמן .
Comments