. מילים . 

בשפת המראות   

מבית מדרש אשה 

"אל תכבי את האור"

" אל תכבי את האור " העיניים הקטנות והמאירות שלה מבקשות , עת דמעות קטנות ממלאות אותן ואני יושבת לידה והידיים שלי חופנות ברוך את השיער הדקיק והנעים שלה " תודה על הכל " היא לוחשת ואני מחייכת ומספרת לה בחן והחסד שבה "את מדהימה ואהובה ואנחנו כולנו משוגעים עלייך , נכון , שאת יודעת ? " והעיניים שלה מסרבות להעצם והן מכוונות " את תהיי בסלון נכון ? ותבואי מידי פעם ? " כן . אני פה איתך . ממש כאן איתך . והשחר עלה על שתינו . אחרי לילה עם רצף קימות החיוך שלה קיבל את פני בבוקר .

" בואי. נקום " אז קמנו שתינו מהלילה החשוך של השנה , זה שלפני הדלקת הנרות על הנפלאות ,

אמא שלי ואני .

והלב שלי מלא בהלל והודאה ,

אני בת הזקונים שלה והיא המלכה שלי .

ומודה יום יום עליה ועלי . על ניסים ונפלאות .

המשך יום ניסי לנו כולנו . אמן .


מילים מהקצה  
באר הדעת
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon