אור בקצה הסהר

אהובות

בנסיעה חזרה בלילה הביתה

הרגליים שלי פגשו בקופסא

שהוטמנו בה מוקדם בבוקר

שתי צנצנות ריבה .

שהנחתי . שיהיה .

והן כמו מאותתות לי

כשהמבט שלי ל מ ט ה

׳אנו כאן ׳

קצה סהר הירח

הנטוע בשמי הלילה האפלים

ליווה אותנו

והעיניים שלי פגשו אותו

מאיר וכמו מעיר בדרכו שלו ;

הצללים רבים מהאורות

אבל

׳אני כאן ׳

כשהמבט שלך

עולה ל מ ע ל ה .

מרגיש שהיום היה יום כזה

שהוחזקה בו המתקה שלא בהרגל

ושביב של אור דק דק

שהבקיע החשכה ממעל ממש.

נעתי מחיבוק קרוב מלב

אל לב בת הששה שבועות

כשהשמים התכילו וניכר החום

בגוף ובנשמה .

ואפילו יצאנו לנשום אויר

בלי כובע .

ועם רדת החשכה

בדרך חזרה לדרום

עצרנו לעטוף בחיבוק

את בת הדודה

שאיבדה את בנה

שקטן ממני בארבע שנים

מדום לב .פתאום .

והגוף י ו ד ע לנוע

בין החיבוקים

לחבר בין הקצוות

ולאפשר ללב

להיזכר ולזכור

להישאר פ ת ו ח

בין הזרועות

גם כשהן

מחפשות כתף

להישען . קצת .

בין לבין .

כשאנו על ה ק צ ה.

וקצה הסהר המואר

בקצה האפלה

מעורר בנו התהיה :

ו ה ש מ ח ה

איך ניתן לנו

בין הקצוות

ל ש מ ו ח  אותה

ניתן . ניתן .

ל ע ש ו ת מקום

לקשת הרגשות שעולים בנו

לנוע ביניהם ולהכיל אותם.

בגוף שלנו בטבעיות

הם ׳א ח ד ׳ עם השני  .תמיד.

הן כשאנו ב ש מ ח ה גדולה

יש בנו חלק שקצת מ פ ח ד

שהשמחה ׳תיגמר׳

וכשאנו כ ו ע ס ו ת

יש בנו חלק ע צ ו ב

מפני שצורך שלנו לא נענה

לכל רגש י ש  מקום משלו

אם אנו מ כ י ר ו ת בו

מזהות אותו ב ש ם שלו .

הוא נ ו כ ח . מתבטא .

מאפשר לנו ל ח ו ו ת אותו .

ואת כל הרגשות שבקרבתו .

כשאני נותת מקום ל ע צ מ י

עם כל החלקים שבי .

גם הרגשות שעולים בי

מוצאים את ה מ ק ו ם שלהם  בי .

וזה פלא

שכשניתן  מ ק ו ם לרגשות

שונים ככל שיהיו זה מזה;

ש מ ח ה ו ע צ ב

התלהבות ו כ ע ס

תסכול ותקווה ….

מתאפשר להם

להתקיים בפנימיותנו בטבעיות

במקביל ובו-זמנית,

בתוכנו ובסביבה בה אנו חיים.

אם אני לא נותנת מקום ל ש מ ח ה

לא אוכל לחוש ב ע צ ב באמת

ואם לא אתן מ ק ו ם ל כ ע ס

לא יורגש בי ה ע ו נ ג .

מנעד . כבר אמרנו .

הבנו .

במילים של יום יום

לומדת ל ה י ו ת נוכחת ב ר ג ש

ב ה ר ח ב ה

כששמחה אז שמחה .

כשעצובה אז עצובה .

וזו יכולה להיות

תנועה והכלה

במנעד שלם

גם רק בכמה דקות

׳הקפיצה׳ מרגש לרגש

לכאורה

׳מאי נעימות ׳

לחוות אותו במלואו

סוגרת לנו ה ל ב

ו׳מכבה׳ את רוממות ההרגש .

כך גם התעלמות והדחקה .

ולמדנו שלתת מ ק ו ם לרגש

זה לזהות אותו , להכיר בו

לקרוא לו בשם .

מילים שמתלוות ל ה ר ג ש ה

פותחות ונותנות לה מ ק ו ם .

כמה פעמים היום

זכיתי לומר  ללב

שהיא משמחת ומקסימה אותי

ככה בקול .

נתתי ל ר ג ש  מ ק ו ם .

ב ה ר ח ב ה .

נתתי לעצמי  ממש ל ש מ ו ח

עם ה ש ח ר ו ר  המפתיע

והבלטתי את נוכחות ההתלהבות

ומצאתי עצמי ש מ ח ה ומתפעלת

כל רגע מחדש

מכל אחת ואחת מ ה י צ י ר ו ת

בצבעי המים שנוצרו בי .

זה איפשר לי לחוש עמוק

ע צ ב אמיתי וצ ע ר גדול

עם בת דודתי על האובדן

בשבעה שנכחתי בה .

ובבירור יודעת

שזה  התאפשר

כי נתתי מ ק ו ם ל ש מ ח ה

שנתנה מ ק ו ם ל ע צ ב

שנתן מ ק ו ם ל ש מ ח ה

…

הבנו .

נשמח לשיתופי ה ה ר ג ש  ׳הנעים׳ שבכן

לדייק את דרכנו

חיבוק גדול

אהובות אמיצות

ואמן ואת המילים תקראנה בבוקר שלכן